"עוקב אחרייך, זה לא ברור?" הארי אמר בשלווה ולגם מן הבירה שלו.
"כן לזה דווקא שמתי לב" ידיו של לואי עקצצו, למה האיש הזה לא מוכן לעזוב אותו במנוחה? קודם כל בעבודה שלו.. ועכשיו זה? לואי החל להרגיש לא בנוח לפתע.
היה שקט לרגע, "נראה שהולך טוב לו ולמאיה" הארי החווה בראשו אל עבר ליאם והבחורה שהתגלה ששמה מאיה כשהם בדיוק צחקו ממשהו.
ללואי היו ספקות שהארי באמת הכיר את המאיה הזו. לפי שפת גופה היא לא נראתה קרוב אליו במיוחד והוא כמעט היה בטוח בכך. בעקבות המחשבה הזו הוא פנה חזרה לשאול את הארי, "מאיפה אתה מכיר אותה?"
המתולתל משך בכתפיו בנונשלנטיות. "אני לא. הרגע הכרנו. היא בחורה חמודה" אישר את חשדותיו של לואי.
לואי צמצם את עיניו אל הגבוה. הוא פשוט ידע שהארי לא טרח להכיר אותה הרגע במקרה. הוא ידע לדבר עם הבחורה הזו ספציפית, איכשהו, בתקווה להגיע דרכה אל לואי שוב. "איך ידעת שליאם ירצה אותה?" אם הוא כבר נאלץ להיות לידו, לפחות שיענה לו על שאלות. בשבועיים האחרונים הארי החל להטריד את מחשבותיו, שכן כל סיפור רקע של הבחור רק הותיר עוד חורים לא ברורים ושאלות בנוגע אליו. כחול העיניים היה מוטרד מזה יותר משהוא יוכל להודות בקול רם.
"לא ידעתי" אמר בפשטות, "אבל שמעתי את התיאור של ליאם וירדתי לפניכם למצוא אותה" הוא שתה שוב מהבירה ברוגע כאילו לא אמר הרגע שהוא מצוטט להם בזמנו הפנוי.
לואי פער את עיניו, "אתה מאזין לנו כאילו?" הוא היה יותר לחוץ מעצבני.
"כל הזמן" השיב והושיט יד אל חולצתו של לואי שהאדים מעט מן מגעו הבלתי צפוי. הוא שלף בשלווה מן הצווארון עיגול קטן ושחור דמוי כפתור, "אפילו ברגעים אלה" חייך.
"זה מיקרופון?" לואי נדהם. לאיזה אדם שפוי יש מיקרופונים קטנים בצורה של כפתור שהוא יכול לשים על כל אחד? לונדון הפכה למקום לא בטוח פתאום.
"אתה ממש חד הבחנה" הוא זרק את המיקרופון על הרצפה וריסק אותו עם רגלו, "זה חד פעמי" הסביר ללואי הלחוץ. זה לא הרגיע אותו יותר מידי.
"זה מטורף ואני מתקשר למשטרה" לואי הושיט יד לכיסו אך לא מצא שם את הטלפון, "רגע מה? שיט" הוא נלחץ וחיפש בכל כיסיו. הוא זכר בוודאות שלקח את זה איתו כשיצא מן הדירה.
"אתה מחפש את זה?" הארי החזיק את הטלפון בקצות אצבעותיו בחוסר זהירות בזמן שהצמיד את פתח הבקבוק לפיו בשעשוע.
"מ-מה.. איך?" לואי גמגמם מרוב הפתעה.
"תאמין לי המבטים שלך שווים כל רגע מהקורס שעברתי" הוא מלמל לעצמו וסיים את הלגימה.
לואי נותר עם מבט מבולבל, "אבל הטלפון היה לי הרגע בכיס.." הוא המשיך לחפש בכיסיו בתקווה שהטלפון יופיע שם מחדש והארי התגלה כקוסם זול.
YOU ARE READING
גייז בשחור // לארי סטיילינסון
Fanfiction[הושלם] שני טיפשים מאוהבים בחליפות וחתול שמנסים להציל את העולם. כמה מתוק, לא?