Sweet ervenge - נקמה מתוקה

פרק 2 - סיבה למסיבה

*נקודת מבט ג'ונגקוק*

"יאו ג'ונגקוק... גוד מורנייינג...'' ג'ימין צעק לי כאשר נכנסתי לכיתה, הוא התרומם והתקרב לשולחני. מהיום הראשון שלי פה, במשך כל השבוע, הכל קורה באותה צורה . אני מגיע בבוקר, ג'ימין עוזב את החבורה של הנערים ונערות שסובבת אותו ובא לשולחן שלי. הפרצופים המופתעים והמעוצבנים שלהם מצחיקים אותי כל פעם מחדש. הם מקרינים את המחשבות הברורות שמתרוצצות להם בראש 'למה הוא הולך אליו?' או 'מה הקטע של שניהם?'. אני לא מופתע שג'ימין כלכך אהוב ופופולרי ושכולם רוצים להיות בחברתו, לא רק שהוא נראה טוב. הוא גם מצחיק וחייכן, אדיב ונחמד. אחרי ההתקלות המפתיעה איתו ביום שהגעתי לעיר, הוא הציע לעזור עם הארגזים. מאותו יום הוא כנראה מרגיש אלי מין אחריות כי הוא לא משאיר אותי לבד. אני לא דוחה את הקרבה שלו, להפך, זה מקל על התוכניות שלי. ''בוקר'' השבתי בחיוך, צריך לשחק את המשחק לא?

''אז תקשיב, בגלל שאתה חדש אתה בטח לא יודע" הוא התחיל לדבר "אבל כל שנה, יש מסיבת פתיחת שנה מטורפת ביער מחוץ לעיר..." "אה כן שמעתי עליה ממישהו" קטעתי אותו. "אה.. אוקי, יופי" הוא אמר "אז אתה בא כן? כן אתה בא. יופי" הוא שאל וקבע בנשימה אחת. "אני מניח שאני בא" צחקתי. אני צריך להתקדם בתוכנית ולכן אני חייב להתקרב אליו יותר כדי להוציא ממנו מידע שימושי. "למה זה ביער אבל?" שאלתי כשהתיישבתי בכיסא שלי וג'ימין התיישב על השולחן שלי. "אמ.. א-אני לא ממש יודע" הוא לחש. "מה לא יודע ג'ימיני, אל תעבוד על הילד החדש" אמר הנער שיושב לידי כשנעמד ליד השולחן לפתע. הסתכלתי על ג'ימין בשאלה והוא ניסה להימנע מהמבט שלי. "נו מה הסיבה?" שאלתי שוב פעם. "סיבה למסיבה" ציחקק הנער והתיישב בכיסא שסמוך לשלי. ג'ימין הסתכל לכיווני והבעת פניו הייתה לא מובנת "זה שטח ניטרלי" מילמל. "כן, זה בערך העניין" אמר אותו הנער שישב לידי.

"אמ.. תזכיר לי איך קוראים לך.." שאלתי ופניתי אליו. "מין סו, קאנג מין סו" הוא אמר "מין סו, למה התכוונת בשטח ניטרלי?" שאלתי, מעמיד פנים שאני לא מכיר את הסיפור. "זה סיפור ישן וארוך" מין סו ענה "אבל בקצרה.." הוא התחיל "יש יריבות כזו בין שני משפחות בעיר, כמו כנופיות כאלו...". "זה לא כנופיות!" ג'ימין קטע אותו בקול רם. "ג'ימיני שלנו פה, שייך לאחת מהן, למשפחת פארק וטאהיונג שייך למשפחת קים. בגלל זה הם לא מסתדרים" המשיך מין סו ואת החלק האחרון הוא לחש לי. "עכשיו כשאני חושב על זה ג'ימין, איפה חבר שלנו טאה? לא ראיתי אותו כל השבוע..." מין סו שאל. "למה שיהיה לי אכפת איפה החוצן הזה!" ג'ימין אמר בעצבים. "חוצן?" שאלתי בגיחוך. "כמו שאמרתי הם לא ממש מסתדרים.. הכנופיות יריבות.." מין סו התחיל לספר אבל הפסיק כשג'ימין ירה לעברו מבט כועס. "המשפחות, המשפחות, הבנתי" מין סו השתנק והוסיף "בגלל שיש לכל אחת את השטח שלה בתוך העיר אז הם קבעו שהשטח שמסביב לעיר יהיה ניטרלי" הוא המשיך להסביר. "בקיצור, מתי המסיבה" שאלתי בציחקוק. "היום בלילה, אאסוף אותך ב22" ג'ימין אמר בדיוק שנשמע הצלצול והוא התקדם לכיוון שולחנו.