גייז בשחור // לארי סטיילינסון

9.

"קיבינימט" הארי קילל חרישת כשצרור המפתחות נפל מידו. הוא הרים אותו מחדש ופתח את דלת הבית בחריקה.
"שלום בית" מלמל אל הדירה הקטנה ונכנס פנימה. המוני ארגזים היו בדירה ואף אחד מהם לא היה שייך להארי. ג'פרי חשב שיראה אמיתי יותר אם להארי יהיו הרבה ארגזים כמו כל אדם נורמלי שעובר לגור בדירה לכן דאג שיהיו בדירה הרבה ארגזים ריקים. הוא בעט מדרכו את אחד הארזים הצידה וגיחך כשזה נתקע בקיר וגרם לתמונה שהייתה תלויה עליו ליפול בדיוק אל תוך הארגז.

"שלוש שנים מאז המחנה כדורגל עם מוחמד באיטליה ועדיין יש לי את זה" צחק כשנזכר באחת המשימות הראשונות שלו. צחוקו הדהד ברחבי הבית הריק והוא חזר לשתוק לאחר כמה שניות.

"מה אתה אומר קווין? קודם כל להכין ארוחה או להתקשר לג'פרי?" הוא התכופף והביט בחתול האפור שישב על השידה, הוא כבר היה רגיל לשבת איפה שירצה מבלי שהארי יעיר לו על כך. קווין היה בין הדברים הבודדים שהסתובבו עם הארי בכל העולם, בעיקר כשעבד.
החתול בהה בו במבט מטומטם.

"רעיון טוב!" קרא בהתפעלות, "נעשה את שניהם בו זמנית" הוא מחא כפיים בסיפוק והסתובב אל המטבחון הקטן.
החתול נבהל מעט מן הרעש וירד מן השידה לרצפה אך הארי לא ייחס לזה חשיבות.

הוא פתח את דלת המקרר והוציא משם פרוסות חזה עוף, פירורי לחם וביצה. הוא חימם את המחבת בזמן שהכין את כל המצרכים להכנת שניצל. הוא צעד צעד וחצי ולחץ על כפתור הבית של הטלפון שלו שהיה מונח על השולחן. הטלפון הבהב כקולט את לחיצתו.

"שלום אדון סטיילס" קולה הנעים של המערכת בירך לשלום, "מה אוכל לעשות למענך הלילה?". הארי גלגל עיניים, זה עוד פעם נשמע כמו הזמנה לסטוץ. אלף פעם הוא אמר למחלקת אלקטרוניקה לשנות את זה והטיפשים האלו המשיכו להתעלם ממנו.

"תתקשרי לג'פרי" אמר וטבל את העוף בפירורי לחם.

"מתקשרת ל- ג׳פרי שרבטסקי" אמרה וצליל שיחה נשמע. על אף שהיה רחוק מן הטלפון הוא שמע את הקול מן המטבח.

"תעדכן" קולו של ג'פרי היה נשמע חסר סבלנות כמו תמיד.

"למה ככה להתחיל יבש הא? מה עם שלום הארי? מה קורה הארי? איך עבר עלייך היום הארי? אתה אף פעם לא מתעניין בי" קרא בילדותיות.

הוא שמע אנחה מן הצד השני של הקו, "יש לך מזל שאני במצב רוח טוב סטיילס" וואלה? לא שומעים. "אז אני לא אפטר אותך" .

הארי צחק. יכול להיות לו חוש הומור כשהוא רוצה. חבל שרוב הזמן הוא לא רוצה.
הוא זרק חתיכת עוף למחבת הרותחת וצליל טיגון נשמע.

"אני מקווה שאתה לא מכין עכשיו אוכל" קולו של ג'פרי היה ספק עצבני ספק משועשע. להארי באמת יש מזל שהוא היה במצב רוח טוב היום.

"אז.. דיווח יום?" הוא התחמק מהשאלה באלגנטיות וג'פרי וויתר לו.

"דבר".