גייז בשחור // לארי סטיילינסון

10.

הארי פקח את עיניו למשמע דפיקות בדלת.  מבט זריז בשעון הראה לו שהשעה הייתה 11:00 והוא תהה מי יכול לדפוק על דלתו בשעה שכזו.
הוא נאנח והתמתח במיטתו בייחול שהדופק בדלת ישכח ממנו. לרוע מזלו תפילותיו לא נענו ותוך כמה שניות הדפיקות חזרו באגרסיביות יותר.
"רק רגע", פלט וקם מן המיטה לכיוון הדלת, "מי זה?" הוא שלח יד לאקדחו שהיה מונח על השידה ואחז בו מאחוריי הדלת הסגורה. היה זה הרגל ישן, להיות חמוש לקראת כל סיטואציה. אפילו שרק התעורר, הארי ידע היטב שעליו להיות מוכן לכל תרחיש.

"מחלקת תקשוב. דווח שיש בעיה עם הדליקורט?" ענה הקול וליבו של הארי צנח. הוא לא ציפה שתגיע עזרה מהר כל כך, הרי רק אתמול דיבר עם ג'פרי וכבר היום נשלח מישהו. וכאמור הארי כלל לא היה זקוק לתיקון, הרשת שלו עבדה מצוין.
"אתה פותח?" הקול שאל לאחר המחסור בתשובה.

"כןכן" הוא פתח את הדלת לרווחה. הפקיד, ששיערו המרוח בג׳ל העיד יותר על אופיו מאשר מבטו המתנשא, עמד בפתח. הוא עיקם את אפו בסלידה למראה הארגזים הלא פרוקים, שהצטברו עליהם אבק ושיערות חתול. הוא כחכח בגרונו.

"שמעתי שהרסת את הרשת שלך שוב סגנונות" האיש נכנס בביטחון לביתו. הוא הניח את הלפטופ השחור שלו על השולחן והעיף מבט לא מתרשם על הדירה. הארי שנא שמכנים אותו סגנונות והוא עוד יותר שנא את המבט המתנשא שהיה נסוך על פניו של הפקיד. הוא ואנשי מחלקת התקשוב היו ידועים בחוסר החיבה שלהם אחד כלפיי השני.

הארי פלט אנחה ארוכה ומיואשת. לא היה לא מצב רוח להתעסק עם פקידי מחלקת התקשוב כעת."תשתוק" פלט ושפשף את עיניו ביעף בעת שצעד אל השידה חזרה. על אף שהיה שמח לירות באדם המתנשא שלפניו, הוא הניח את האקדח הנצור במקומו.

"תראה לי מה הבעיה" הפקיד התרווח על הכיסא בנינוחות ושילב את רגליו.

"אני שמח שאתה מרגיש בבית" הארי מלמל לעצמו.

"זה יותר דומה לאוהל שהבן שלי בנה בחצר מאשר לבית אבל כל אחד מסתפק במה שהמעמד שלו נותן לו הא?" הוא חייך ברשעות והארי כיווץ את אגרופיו בשקט. הוא שנא את העובדה שחוסכים עליו והוא עוד יותר שנא את העובדה שכמה חנונים מתנשאים מלגלגים עליו. הוא שיחרר אוויר מריאותיו בשקט ונתן לעלבון לעבור מעליו, הוא כבר היה בסיטואציה הזו וידע שטוב לא יצא מזה.

"אתה יודע," הארי פנה אליו במתיקות יתר, "שמעתי שהוציאו את יחידת האלקטרוניקה למשימה ביפן" אמר בחיוך זדוני מעט. הוא ידע כמה יחידת התקשוב רוצה לצאת למשימות והמתח בניהם לבין ששאר היחידות גדל כששמעו שעשו עליהם 'עוצר יציאות'. "שוב" את החלק האחרון הוא הוסיף בחיוך שמח לאיד והסתובב אל המטבח.
הוא היה מודע לכמה שהריב בניהם היה ילדותי, אך הקול שאמר זאת הושתק בראשו כשמבט חמוץ התנסך על פניו של האורח הלא רצוי.