פרק 29- המקלחת

118 6 7
                                    

ג'ין:
"הממ? מה קרה? למה? לאן אתה הולך?"

"ג'יני... אני הולך לעבוד. משמרת רגילה עד שבע. אז אני לא אספיק לאכול איתך... אלא אם כן אתה אוכל מאוחר..." "האא אני מבין~ אני אחכה לך!" חייכתי יורד מידיו "תזדרז במה שאתה צריך לעשות~ הממ אני אחכה לך בדירה שלי" חייכתי.

"אבל... אתה לא יכול לא לאכול עד שבע! תבטיח לי שתאכל משהו עד שאני אחזור?" "מה אתה תאכל? אני רוצה לדעת שלא תהיה רעב~ הא חכה כאן אני אלך להביא משהו קטן אוקיי?"

"לא זה בסדר... אני כבר דיי רגיל לזה" הוא משך בכתפיו "אני רק רוצה לדעת שאתה תאכל" "אני אוכל.. חכה לי פה" עליתי לקומה האחרונה בריצה פותח את המקרר מכין לו מגשית אוכל ממה שהיה לי, חיממתי הכל יורד למטה

"מה זה?" הוא שאל כשהגעתי "תבטיח שאתה תאכל את זה עד שבע" הושטתי לו את המגשית והוא לקח אותה בחיוך "אתה בטוח? זה האוכל שלך..." "יש לי עוד בבית, אני אוכל.. אבל זה בשבילך" הנחתי את ידיי על כתפיו נותן זינוק קטן נושק לשפתיו.

הוא חייך ונשק לראשי "תודה בייבי~ אני אגיע אליך בערך ב...8? עד שאני אתקלח והכל..." הנהנתי בחיוך הולך לכיוון המדרגות "תוודא שאתה אוכל את זה!" הסתובבתי אליו בחיוך מנופף לו. "אל תדאג!" הוא חייך ויצא מהבניין, אפילו לא עובר בבית.

גירדתי בראשי מנסה להבין מה יש לו לעשות.. "טוב.. אני אלך לסדר קצת~" מלמלתי עולה לדירה שלי. שמעתי צעדים קטנים וראיתי אותו, הוא נתן לי נשיקה קצרה ורץ חזרה החוצה "הייתי חייב תמריץ!" צחקתי מניח את ידי על שפתיי "אהובי! תחזור מהר!" חייכתי

*רבע לשמונה*

שמעתי דפיקות בדלת. "ג'יני?" רצתי לדלת פותח במהירות, הוא כל כך היה חסר לי~ כמה שהתגעגעתי! בשניה שפתחתי את הדלת הוא קפץ עליי בחיבוק, הוא היה לבוש ג'ינס וחולצה קצרה, ושיערו עוד היה מעט רטוב מהמקלחת. "כל כך התגעגעתי אליך..." חיבקתי אותו חזקה חזק מצחקק "אני מזדהה איתך!"

הוא צחק והתנתק מהחיבוק, מחזיק בפניי ונושק למצחי. "מה אכלת היום?" "אכלתי ממה שאתה אכלת וביצה.. אתה אכלת?" הוא הוציא מאחוריו את הקופסה הריקה והנקיה "וגם ניקיתי!" הוא חייך מרוצה "הוו אני גאה בך!" חייכתי לוקח את המגשית מידיו "מה עשית היום?" שאלתי תוך כדי שעלינו יחד.

"רגיל... הלכתי לעבוד... חזרתי לפני חצי שעה בערך... התקלחתי התארגנתי ובאתי! מה איתך?"
נאנחתי "חיכיתי.. ניקיתי... אכלתי.. אנימה.. והמשכתי לחכות" צחקתי. "אז אתה לא צריך לחכות יותר! כולי שלך! מה אתה רוצה שנעשה?"

"מה אני רוצה.. מה אתה רוצה? כי אני רוצה... משהו קצת.. מגוון" לחשתי מסמיק מסתיר את פניי במבוכה מקווה שהוא לא שמע. "מגוון? כמו מה?" הוא הוריד את ידיי מפניי והסתכל בעיניי בחיוך. "כלום" אמרתי בקול צייצני משפיל את פניי במבוכה.

School life • 学校生活 Where stories live. Discover now