Pride

פרק 3- דמעה

***נקודת המבט של איימי***

שמעתי רעש נוראי ומיד קמתי בבהלה. לקח לי זמן להבין איפה אני. לעזאזל כבר שכחתי מהבסיס האדיוטי הזה בשעתיים המסכנות שהיו לי לישון! כולם בחדר קמו בבהלה מיד. החלטתי בסוף שלא לברוח אתמול בלילה בגלל שכבר היה דיי אור והיו רואים אותי מיד, אבל הערב אני אברח בוודאות!
״יש לכם חמש דקות לצחצח שיניים לשטוף פנים להתלבש לסדר את המצעים ולעמוד ברחבה!״ שמעתי את מפקד הפלוגה צועק מהמגפון. ״בן זונה״ שמעתי את אחד הנערים ממלמל. ״כבר עברו שעתיים?״ הנערה עם השיער החום מלמלה גם היא מתקשה לקום. כולם מיד יצאו החוצה והלכו לשירותים כשחלק מהבנים יכלו להשתין ביער ורק אנחנו הבנות היינו צריכות לחכות כמו מסכנות שמישהי תצא ובזמן הזה צחצחנו שיניים ושטפנו פנים.
חזרתי לחדר כדי ללבוש את המדים מאתמול ונאנחתי מרוב שהרגשתי שהייתי כל כך עייפה. יצאתי החוצה למספר האנשים שכבר עמדו בשורה וככה גם עשיתי אני. כמובן ששוב אנשים איחרו ולפחות הפעם זאת לא הייתי אני, והם נשלחו לעשות שכיבות סמיכה בצד. כשהם סיימו הם נעמדו ביחד איתנו וכולם היו נראים כל כך עייפים חוץ מהמפקדים שנראו כאילו הם ישנו עשרים שעות למרות שידעתי שהם ישנו בדיוק כמונו. ״בוקר טוב״ מפקד הפלוגה אמר. ״אף אחד מכם לא סידר את המצעים הבוקר״ הוא אמר מאופק. ״יש לכם שלושים שניות ללכת לסדר את המצעים במקופל ולחזור לעמוד״ הוא אמר. ״אני ממליץ לכם להתחיל לענוד את השעון״ הוא המשיך פותח לנו זמן ומיד כולם מיהרו ללכת לחדרים ולהתחיל לקפל את המצעים. ״השעון הזה מכוער״ הבלונדינית אמרה כשענדה אותו בכל זאת וגם אני. סידרנו את המצעים שלנו במהירות ויצאנו החוצה. שוב עומדים בשורה. כשעמדנו מפקד הפלוגה עבר חדר חדר הסתכל על המצעים וחזר חזרה. ״אף אחד לא סידר כמו שצריך. שוב״ הוא אמר שוב פותח לנו שעון וככה עשינו. וככה שוב ושוב ושוב חמש פעמים.

חזרנו לעמוד בשורה בפעם המאה והוא שוב נעמד מולינו. ״המפקד אנחנו לא גדלנו ברחוב אנחנו יודעים לסדר מצעים״ אחת הבנות אמרה, ״תדברי בשם עצמך״ מישהו אחר ענה לה. ״שקט״ מפקד הפלוגה אמר. ״שון ומייקל לכו להביא מיטה מאחד החדרים״ המפקד אמר וככה הם עשו, חוזרים עם מיטת יחיד לרחבה, עם מצעים מקופלים עליה בצורה מגוחחת. ״מי יכול להדגים איך מקלפים מצעים?״ הוא שאל למרות שידע שאף אחד לא יענה לו. ״לילי״ הוא אמר לילדה עם שיער קצר ושחור להגיע, היו לה מליון עגילים על האוזן. היא נעמדה ליד המיטה והסתכלה עליה. ״תתחילי לקפל״ הוא אמר והיא ניסתה במשך כמה שניות לקפל את המצעים בצורה מגוחחת לגמרי מה שגרם לכמה אנשים לצחוק. ״את מי זה מצחיק?״ מפקד הפלוגה שאל ואף אחד לא ענה. הוא הזמין את אחד הבנים לנסות לקפל שגם הוא כמובן עשה את זה באופן גרוע מאוד, וככה קרא לאנשים שוב ושוב ושוב והעמיד אותנו שם לפחות עשרים דקות כשרק קרא לעוד אנשים. ״איימי״ הוא קרא בשמי והתחלתי ללכת למיטה. ״איימי לא יודעת לקפל או להחליף מצעים כי המשרתת האישית שלה עושה את זה בשבילה כל בוקר״ אחד הנערים צעק ותהיתי מאיפה הוא מכיר אותי. ״לך תזדיין״ אמרתי ומיד הרגשתי חשמול נוראי בגוף וראיתי שגם הוא נאנק מכאבים. לפחות זה הגיע לו. נאנחתי אבל בכל זאת קיפלתי את השמיכה לארבע כשהקווצות שלה מוסתרות בתוך עצמה, לקחתי את הסדין והתחלתי לקפל את הפינות קודם כל עד שגם את הצדדים קיפלתי לריבועים שווים והנחתי על השמיכה, ואז הנחתי את הכרית מעל ושמתי בפינת המיטה.