Pride

פרק 5- שחייה

***נקודת המבט של איימי***

אז הצלחתי לשרוד פה כבר זמן מה מה שהיה לגמרי מעצבן. שנאתי את המקום הזה, שנאתי פה הכל. שנאתי את האוכל, את השעות, את מזג האוויר המשתנה ובעיקר שנאתי את ההורים שלי עם כל יום שעבר. כל מה שעברנו עד עכשיו היו בעיקר שיעורים, הרצאות ואימוני כושר. הכל היה כל כך משעמם! לא האמנתי שאלה החיים שלי עכשיו! ולא עישנתי סיגריה יותר מדי זמן!

הייתה לנו השקמה מוקדת בהגזמה הבוקר. הסתכלתי על השעון שהראה שהשעה ארבע לפנות בוקר. מה?! ״כולם לעמוד ברחבה בשעה ארבע עשרים עם בגדי הים שלכם״ מפקד הפלוגה נשמע במגפון. בגדי ים? קייסי פתאום קמה והבחינה בקופסא קטנה במרכז החדר וכשהיא פתחה אותה היא הוציאה משם בגדי ים שונים, שלושה בגדי ים שלמים לבנות ושני מכנסיים קצרים לבנים. ״הם נכנסו לנו לחדר??״ קייסי אמרה בשוק וליאו מיד צחק מכמה שלנו הבנות זה היה מטריד.

כולנו קמו מיד ולקחנו את בגדי הים איתנו כשיצאנו החוצה לשירותים. לבשתי מעלי את בגד הים והתחלתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים. הייתי מופתעת מהעובדה שבגד הים היה בול במידה שלי וזה היה מעט מטריד. הוא היה שלם בצבע ירוק זית ודיי גבוה במותניים, והייתי מצפה מבגד ים צבאי כזה להיות קצת יותר מכוסה בתחת, אבל כמובן שלא. התחת שלנו הבנות היה דיי חשוף וזה עצבן אותי. איזה כיף לנו להיות תחת מספר מפקדים גברים ולשרת יחד עם חבורת נערים כשאנחנו חצי ערומות. זאת אומרת אין לי בעיה שיראו אותי ככה, אבל הייתי רוצה שזאת תהיה בחירה שלי מתי ואיך.

סיימתי להתארגן וכולנו יצאנו יחפים עם בגדי ים לרחבה. היה כל כך קר בשעה הזאת ואפילו לא היה עדיין אור. לעזאזל זאת ממש התעללות. פתאום ראיתי את המפקדים מתקרבים אלינו והייתי קצת מופתעת לראות גם אותם רק במכנסי בגד ים. ״אומיגאד״ קייסי שהייתה לידי אמרה. וכבר ראיתי איך כל הבנות בשנייה נהיו חרמניות. זאת אומרת אני יודעת שהם נראו וואו אבל אי אפשר באמת להתחרמן עליהם הם מתעללים בנו על בסיס יום יומי! ״קייסי הם מתעללים בך באופן קבוע״ הזכרתי לה. ״יש כאלה שאוהבות את זה..״ היא משכה בכפתיים גורמת לי לצחוק מעט עד שהם התקרבו אלינו. ״אני מקווה שאתם אוהבים שחיית בוקר״ מפקד הפלוגה אמר וישר התחיל לקחת אותנו בטורים כמו תמיד להליכה ארוכה. ברצינות?? אנחנו יחפים! הלכנו ככה בתוך הטבע יותר מדי זמן והאור קצת התחיל לצאת החוצה. נעצרנו כשעמדנו מול אגם גדול ונכנסו אליו ישר אחרי המפקדים. ״פאק!״ אחת הבנות צעקה מרוב שהמים היו קפואים והיא ישר התחשמלה מעט. אני חושבת שכבר היינו דיי רגילים לזה.
נכנסתי פנימה, המים היו כל כך קפואים הרגשתי שכל העור שלי מצתמרר. לעזאזל! הבגד ים הצמוד והקטן הזה לא עזר כלום הרגשתי כאילו נכנסתי לגמרי ערומה! היה נראה שלמפקדים זה בכלל לא הפריע, כאילו המים מעולם לא היו קרים.

״נתחיל בשחיית בוקר קלה ואחרי זה נעבור לקצת תרגילים, ברור?״ מפקד הפלוגה שאל כשהם עמדו מולינו בתוך המים וכולם מיד ענו ״כן המפקד״ בקול רועד מאוד. המים היו כל כך קרים שזה היה לא אמיתי. לא ידעתי אם זה בכלל בריא להכניס אותנו למים כאלה קרים במזג האוויר הזה. ״כל מחלקה תתחיל לשחות למפקדים שלה ובחזרה כשאני אשרוק במשרוקית״ הוא אמר כשהמפקדים התחילו לשחות רחוק. הם המשיכו והמשיכו לשחות ותהיתי כמה רחוק הם מתכוונים לתת לנו לשחות הלוך וחזור?!