***נקודת המבט של איימי***
ישבתי בארוחת הערב עם המחלקה שלי ושיחקתי לעצמי באוכל עם המזלג. התחלתי להיות מתוסכלת. לא ידעתי מתי אני אצא מפה ואיך ומה ההורים שלי חושבים אבל כבר לא היה לי אכפת. היה לי פה כבר שיגרה ועדיין זה היה ממש קשה. כל היום אימונים ושיעורים וריבים וצעקות וכבר לא היה לי כוח יותר. ״איימי״ קייסי העירה אותי מהמחשבות שלי. ״מה?״ שאלתי, ״מה את אומרת צמה או קוקו?״ היא שאלה כשהחזיקה את השיער שלה בקוקו גבוה. ״למי אכפת קייסי אנחנו נראים פה כמו חרא״ ברצינות, את מי היא מנסה להרשים? ״סליחה שאני תמיד רוצה להיות יפה״ היא אמרה ומייסון צחק עליה. ״אולי תתחילי מלעשות שפם״ ליאו צחק עליה גם הוא. ״לידעתך עשיתי אתמול״ היא החזירה לו מתגרה. ״מה? אתן באמת ממשיכות לעשות את זה פה?״ מתיו שאל אותנו. ״ברור מה חשבת? שנגדל שיערות עד שנצא מפה?״ רוזי אמרה צוחקת עליו. ״מתי אתן מספיקות??״ מתיו שאל מופתע ואני הייתי מופתעת מכמה שבנים לא מחוברים למה שבנות צריכות לעבור בגלל הקווים המנחים של החברה. ״מוותרות על עוד שעת שינה״ קייסי אמרה כאילו זה היה הכי מובן מאליו. ״ונותנים לכן להכניס סכיני גילוח?״ ליאו שאל והצחיק אותי כמה שהנושא הזה עניין אותם. ״שמעת פעם על רצועות שעווה?״ רוזי שאלה ואז ישר צחקה. כן נכון אז אנחנו עדיין עושות שפם ומורידות שיער ומסדרות אחת לשנייה גבות אבל זה עדיין לא אומר שאני מנסה להרשים פה מישהו. ״וואו אתם בכלל יודעים משהו על בנות?״ היא המשיכה והם שתקו. ״כן הגיע הזמן שתתחילו להבין מה בנות צריכות לעבור כדי להראות טוב״ קייסי אמרה גורמת לי מעט לצחוק. אין אולי שבוע שעובר מבלי שקייסי מכריחה אותי לשכב עליה כדי שהיא תסדר לי גבות בפינצטה ותמיד היינו צריכות להיות שקטות כדי לא להאיר את הבנים. אני באמת לא מבינה למה שנחלוק ביחד חדר! זה דפוק. בנות צריכות את הפרטיות שלהן... רואים שיש פה רק מפקדים גברים.
הרמתי את המבט שלי כשראיתי את ברייס לוקח את טיילר הצידה והוא אמר לו משהו שהיה נראה מאיים. ראיתי פתאום שטיילר העביר את המבט אלי ואז החזיר לברייס ותהיתי אם הם מדברים עלי, מיד הורדתי את המבט.
אחרי ארוחת הערב עברנו עוד שיעור על משהו שאפילו לא הקשבתי אליו ומיד אחרי זה שלחו אותנו בחזרה לפלוגה לפני ששחררו אותנו לשינה. הלכתי עם קייסי ורוזי לחדר שלנו לפני שלקחנו דברים ומיד הלכנו למקלחות. ״בנות למי יש סבון לגוף?״ אחד הבנים שהיה במקלחות שאל, וככה זה היה תמיד. לבנים בחיים אין כלום שקשור לטיפוח ולבנות יש הרבה. אני יודעת שתכף יתחיל להיגמר לנו ונצטרך להתחיל להשתמש במה שהבסיס סיפק לנו, שממש לא היה בריח טוב כמו הדברים שהיו לנו מהבית. ״קח״ אמרתי מוציאה את הסבון שלי והוא פתח את דלת המקלחת חושף לגמרי את כולו אלי וישר כל הבנות צעקו עליו. ״לוגן אתה דוחה!״ זרקתי עליו את הסבון ומיהרתי לסגור לו את הדלת. ברצינות שזה התעללות! גם מקלחות ביחד גם מגורים ביחד וגם שירותים ביחד! אין דוחה כמו שירותים של בנים ואיך שהם גורמים להם להראות! לפחות יש תורנות נקיון שהם מוכרחים להשתתף בה.
לוגן החזיר לי את הסבון ונכנסתי למקלחת פנויה והתחלתי להשטף במים דיי קרים אבל כבר היינו רגילים לזה. לפעמים גם יש מים חמים תלוי מתי אתה מספיק להכנס להתקלח.
חפפתי את השיער שלי ואחרי כמה דקות יצאתי החוצה כשידעתי שיש תור של אנשים שמחכים אחרי להתקלח. ליפפתי סביבי את המגבת ובאחד מהתאים היבשים לבשתי מעלי בגדים חמים לפני שיצאתי החוצה חזרה לחדר שלי. ״כבר סיימת?״ ליאו שאל כששכב במיטה שלו עדיין לא מקולח. בדרך כלל אני תמיד מתקלחת אחרונה כי אין לי כוח לחכות בתור אבל כאב לי הראש היום ופשוט רציתי קצת יותר לישון. ״כן.. כואב לי הראש אני צריכה לישון״ אמרתי כשסיימתי לסדר את כל הדברים שלי ונכנסתי לתוך המצעים.
YOU ARE READING
Pride
Romanceאיימי בת ה17 נערה בעייתית עם הורים עשירים. לא אכפת לה מארוחות חשובות או אנשים חשובים, היא מסתובבת עם נערים מפוקפקים ועושה דברים פרועים, עד שלהורים שלה כבר אין ברירה והם שולחים אותה לפנימייה צבאית. גם שם היא עושה הרבה בלאגן ופוגשת בנערים כמוהה, אבל י...