גייז בשחור // לארי סטיילינסון

13.

ליידס אנד ג'נטלמנס, דה מומנט ווי אול האב בין וויטינג פור: לארי יוצאים לדייט ראשון :)

סליחה, לא דייט. פגישת עמיתים. כן. רק פגישת עמיתים.
-

"ברוכים הבאי-"

הארי שוב נעץ בלואי מבט משתיק. הוא יכל להשתגע מכמות הפעמים ששמע את המשפט הזה.

"למה אני טורח בכלל.. השולחן שלך פנוי".

הארי שינה את פרצופו בין רגע וחייך חיוך מסביר פנים, "ובכן בוקר טוב גם לך לואי" חיוכו הרחב חשף שיניים ישרות ושתי גומות השתקעו בלחיו.

"בוקר" לואי פלט ברטינה בעודו מלווה את הארי לשולחנו. הוא לא היה מהטיפוסים המלאי האנרגיות בבוקר. או בצהריים. או בערב. כנראה שרק במסיבות הוא מתגלה כאנרגטי וגם זה תלוי במצב רוח.

הארי תפס בידו של לואי שהתכוון ללכת לעוד לקוחות, "יש בעיה?" כחול העיניים שלח לו מבט לא מפוענח.

הארי גירד בראשו, "תישאר איתי קצת" ביקש.

לואי הינהן מבלי לחשוב הרבה והםהם התיישבו אחד על יד השני בשולחן. הארי החל לאכול את השניצל כפי שעשה בכל יום.

"הארי אני יכול לשאול אותך משהו?" לואי פצה את פיו.

"ברור" הוא חייך חיוך מסביר פנים.

"למה אתה תמיד אוכל שניצל?" אמר ברצינות והארי החל לצחוק, "לא אני רציני. גם כשהיינו אצלך בדירה היו שאריות שניצל בצלחות במטבח. זה כאילו, הדבר היחיד שאתה אוכל?".

"אני אוהב גם מאכלים אחרים, לואי" הארי הדגיש בקול קנטרני, "אבל זה הבשר האהוב עליי, אם לזה אתה מתכוון".

"אתה יכול לנסות עוד דברים. יש לנו עוד סוגי מק נגאטס ומק בורגרים, אתה יודע" השיב בחיוך קל.

הארי חייך חזרה בחיבה. "אני מודע לעניין. אני פשוט.. חובב שניצלים" הוא הניד בראשו ברשמיות. לואי לא יכל לעצור את עצמו מלהתפקע מצחוק. "מה?" הארי שאל בחיוך מבויש מעט.

"אז אתה ברצינות לא אוכל כלום לארוחת צהריים חוץ משניצלים? כל יום?"

"אני טיפוס של דברים קבועים.. לא יצא לי לנסות הרבה דברים חדשים" הארי עיקם את אפו במלמול קל. אף אחד מעולם לא התעמת עימו בנוגע לנושא, חוץ מלואי שעכשיו התעקש להבין את העניין לשורש עומקו. הארי בדרך כלל היה לבדו, גם כשעבד בצוותא במשימות, בסופו של יום הוא נותר לבדו, לאכול את מה שהוא אוהב מבלי שאף אחד יעיר לו על כך. לואי כנראה היה הראשון שהתעניין בחיבה הזו שלו לשניצל אי פעם, והארי לפתע תהה מדוע אף אחד אחר לא טרח להתעניין בו כך.