School life • 学校生活

פרק 30- פרק סיום העונה! (פרק ארוך)

*לאחר שלוש שנים, נאמג'ון לומד לתואר באוניברסיטה בזמן שג'ין הקים מאפייה קטנה משלו ממש צמוד לביתם*

נאמג'ון:
הסתכלתי במראה. היום זה ה... היום הגדול. חייכתי נושם עמוק ומסדר את בגדי האוניברסיטה, בודק שהכל מוכן לערב ושאין שום דבר שיכול להשתבש. קים נאמג'ון! יש לך את זה! חייכתי לעצמי יוצא מהחדר.

ג'ין:
"ג'יני... אני מוכן! שנצא?" התקדמתי אליו מניח נשיקה קצרה על שפתיו "מוכן" חייכתי מסדר את שערי מול המראה כמו בכל יום. הוא חיבק אותי מאחורה ונשק לצווארי "אז אני אצא~" "הממ~ יום מוצלח שיהיה לך!" חייכתי מסתובב אליו נושק לקצה סנטרו.

הוא חייך ולקח את המפחות, יוצא מהדלת ושולח לי נשיקה. הוא נראה קצת מוזר היום... הרבה יותר... קיטשי? נופפתי לו לשלום עובר לתנוחת חשיבה ברגע שיצא וסגר אחריו את הדלת מעניין.. עשיתי משהו שונה היום משאר הימים?

הוא פתח את הדלת ונתן לי נשיקה קצרה "טוב עכשיו באמת ביי!" הוא חייך חיוך גדול ורץ החוצה "וואו~" מלמלתי מחייך "מה שלא עשיתי... אני צריך לעשות כל יום!" צחקתי מארגן את הדברים שלי לעבודה ויצאתי מהבית.

נאמג'ון:
חזרתי הביתה מוקדם יחסית מתקלח, מתארגן בחליפה הכי יפה שלי ומתבשם, מכניס את הקופסא השחורה הקטנה לכיסי ובודק שכל מה שתכננתי יקרה בלי בעיות בפעם ה10 היום. נשמתי עמוק מחכה לג'ין שצריך לחזור מהעבודה כל רגע.

ג׳ין:
כיביתי את כל האורות במקום נועל את הדלתות בפיהוק "אני כל כך עייף~" חייכתי מהמחשבה שאני הולך לראות שוב את ג׳וני, אני אכין לו ארוחה חמה~ הממ המשכתי להתקדם הביתה מגיעה אחרי חמש דקות, עליתי למעלה בביניין מכניס את המפתחות לחור של הדלת

פתחתי את הדלת ונאמג'ון עמד ממש בפתח הדלת, מגונדר ממש עם זר פרחים ביד "בשבילך..." הבטתי בו מבולבל מחייך "אני תוהה מה עשיתי כל טוב שכל זה מגיע לי" חייכתי מצמיד את הפרחים לחזהי.

"זה לא הכל בייבי שלי... עכשיו קדימה. שלא נאחר... הכנתי לך בגדים על המיטה~" הלכתי עם הפרחים לכיוון החדר מסתכל על החליפה ששכבה לה על המיטה "ג׳וני~" מלמלתי מצחקק מניח את הפרחים על המיטה פושט מעליי את בגדיי. החלפתי לחליפה החדשה יוצא אליו.

"טה דאם!!" חייכתי נעמד מולו פורס את ידיי לצדדים בחיוך מרוגש, זה כל כך חמוד מצידו! אבל.. היומולדת שלי עוד שלוש חודשים~ למה הוא כל כך מיהר? ראיתי את חיוכו "אתה נראה מושלם ככה... שנצא?" הוא אחז בידי.
"לאן הולכים?" שאלתי בחיוך נותן לו להוביל.

הוא לקח אותי לרכב פותח לי את הדלת "תגלה בקרוב נסיך שלי~" "הוו וואו~ כזה ג׳נטלמן" חייכתי נכנס פנימה הוא נכנס והתחלנו לנסוע. אחרי רבע שעה הגענו למסעדה. היי! זאת המסעדה האהובה עליי! חייכתי חיוך רחב יוצא מהרכב ברגע שחנינו "מה עושים פה" שאלתי כשחיוך עדיין מרוח על פניי.. כמה זמן שלא הייתי פה~~~