ובכן,כבר מזה שבוע אני חולה,שוכב במיטה חצי מת.
ידידי ליאם יגיע בקרוב לביתי בשביל לטפל בי כמובן,ליאם אולי צעיר אבל יש לו התנהגות אביית,הו וכנראה שהוא יביא אימו את בן זוגו-זאין.
אני נורא מתרגש לקראת בואם של השניים,ממשליאם סיפר לי האהבה בין שניהם היא גדולה.
אני מאמין שיום אחד אני גם אמצא את האחד שלי או שאפשר לומר-"האביר על הסוס הלבן".
הרמתי את מבטי לשעון התלוי ליד הטלוויזיה על הקיר,והוא מראה לי שליאם וזאין אמורים לבוא בדיוק עכשי-
"לו בובאר,אנחנו פה!"ליאם הגיח לפתע וחייך אליי חיוך גדול.
לפתע ראיתי פנים חמודות ושחומות מציצות מאחור גבו של ליאם.
"שלום זאיני."חייכתי אל הבחור המתוק והלא מוכר,ודווקא מצאתי את הכינוי הזה כחמוד.
"שלום לו."הוא חייך חושף שתי שורות של שיניים לבנות,מחזיר לי באותו מטבע.
זאין וליאם חיבקו אותי,גם לאחר שבישקתי מהם להפסיק כי אני חולה.
"אני אגש להכין מרק,לאב תישאר עם לו?"שאל ליאם את זאין.
זאין הנהן בחיוך והתיישב לידי.
"זאין,ק..קר לי."נקישות שיניי נשמעות בכל דירתי הקטנה.
"לואי,אתה רועד,"
"ליאם!" צעק זאין ורץ למטבח לקרוא לליאם.
זיעה קרה ירדה במורד מצחי,הקור התפשט בגופי,ועיניי נסגרו.
-
מצטערת על העיכוב,בפרק הבא הארי יכנס לסיפור.
בדרך די מיוחדת הייתי אומרת.
אז תגיבו ותצביעו כדי שאני אמשיך,אוהבת 3>
-אני

YOU ARE READING
Be with me forever-larry
Fanfictionהוא בא לבר,שבור ומלא כאב,ואלפיי דמעות מפוזרות על פניו המלאכיות. לואי מנסה להרגיע את הגבר המפורק שמולו,אך הגבר מתעלם וממשיך לשתות עד שזיכרונו נמחק. ושם,שם בעצם מתחיל הסיפור,הסיפור שלהם....