נ.מ הארי
כשהגענו לסמטת דיאגון הרבה אנשים נאספו סביבי, מילמלו.
"להתרחק בבקשה" מולי ניסתה לעבור כדי להגיעה לחנות הספרים.
"אני יעסיק אותם, תתחבה" אמר רון
"היי חברה כל מי שרוצה לדבר אם הארי שיבוא לכאן!" הוא צעק ומשך אחריו כמה אנשים. ואני רצתי והתחבתי בחנות של אוליבנדר. אף פעם לא חשבתי שאנשים יתיחסו אלי ככה.
הייתי ממוקד בחלון כך שלא ראיתי את חמשת האנשים שהיו שם. לאחר רגע ראיתי אותם.
היו שם איש בכיסא גלגלים, איש חסון שנראה כמו מאבטח, נערה בלונדינית עם עיניים אפורות מלחיצות, ילד שדוני, וילד ש... נראה כמוני, טוב העיניים שלו היו בגוון מעט שונה של ירוק, יותר גוון של ים, לא היו לו משקפיים, ולא צלקת.
שלושת הילדים לבשו חולצות כתומות זוהרות. הם הביטו בי וכבר באתי לברוח אבל הם פשוט התעלמו ממני.
"אוליבנדר? אתה כאן?" שאל האיש בכיסא הגלגלים
"כירון?" אוליבנדר הציץ מאחורי אחד המדפים
"הו, כבר שנים שלא ראיתי אותך" הוא בחן את שלושת הילדים
"הו, עוד לא ראיתי אתכם, שרביט אני מניח?" הוא שאל, אבל זה לא היה הגיוני. הם נראים צעירים ממני רק בשנה, אם לא פחות. איך זה שאין להם שרביטים?
"כן" ענה הנער השדוני "בואו נקח מקלות"
"ליאו!" הנערה נזפה בנער השדוני ששמו ליאו.
"מה, זה באמת שטו-" הנער השני סתם לליאו את הפה. הוא אמר משהו בשפה מוזרה וליוא הפנה את מבטו אלי, הנער שדומה לי הרפה את אחיזתו.
"שלום" אמר ליאו
"מי אתה?" שאל הנער השני
"אתם לא יודעים מי אני?" שאלתי בפליאה
"אמממ, אנחנו צריכים?" שאלה הנערה
"קוראים לי הארי פוטר" הוא אמר, זיק של הבנה נסוך על פניהם אבל הם לא הראו שום סימן של התרגשות.
"אני ליאו ואלדס המלך" אמר ליאו והושיט את ידו.
"הנערה המפחידה היא אנבת', ו-"
"אנחנו יכולים להציג את עצמנו" אנבת' אמרה
"היי אני פרסי ג'קסון" ליאו חיכה עם היד מושטת. אז לחצתי אותה.
"פרסי, יש לנו עוד יום עמוס. הכרויות נעשה אחר כך" אמר האיש בכיסא הגלגלים
"בסדר כירון" אמר פרסי ופנה לאוליבנדר.
"אז? איזה מקלות יש לך?"
במשך חצי שעה שלושת הנערים הניפו שרביטים ולא מצאו שרביט אחד מתאים. אוליבנדר היה מאושר עד הגג
"הו, לקוחות קשים! אנחנו נמצא שרביט" הוא הושיט לאנבת' שרביט "נסי את זה, 28 סנטימטרים קופצני, עץ אורן ו עמוד שדרה של מפלצת נהר לבן" אנבת' הרימה את השרביט ורוח קלה נשבה, האוויר סביב המקל זהר בצבע אפור ואז זה פסק.
"נפלא נפלא" אמר אוליבנדר לליאו מצאו מידי אחריה
"נסה את זה" אוליבנדר הגיש לליאו שרביט "30 סנטימטר, גמיש, עץ חוזרר, ונוצת עוף חול" ליאו לקח את השרביט הוא הרים אותו והוריד כלפי מטה. ניצוצות זהובים יצאו מהשרביט.
"מצויין!" אוליבנדר הקדיש עוד עשר דקות לפני שמצא שרביט לפרסי "31 סנטימטר, גמיש, עץ צינית ושערת זנב ת'סטראל" כשפרסי הניף את שרביטו הוא זהר באור ירקרק.
"נפלא! מזמן לא השתמשנו בליבות שונות" אמר אוליבנדר ואז פנה אלי
"מה איתך פוטר, מה רצית?"
"אני? כלום, סתם..." הסתובבתי ויצאתי החוצה. הלכתי כמה דקות בחיפוש אחר הוויזלים ובסוף החלטתי ללכת לחנות 'הוקוס מוקוס של האחים וויזלי' ואכן, רון והרמיוני היו שם מסתכלים על עטים מקפצים דוקרים.
"הארי!" קראה הרמיוני
"אתם חייבים לשמוע מה ראיתי" אמרתי כשהגעתי אליהם.אני חייבת להגיד שחיפשתי באינטרנט שעות מידע על השרביטים והתאמתי את השרביט והליבה לכל אחד שיתאים לאופי שלו... כן יש עוד ליבות חוץ משלושת המוכרות ביותר... וכן מה שכתבתי זה אמיתי...
אם אתם רוצים עוד מידע יש האתר המצויין ויקיפוטר
אני אמשיך בהמשך היום.. יש לי מבחן💞
YOU ARE READING
הארי ופרסי והוגוורטס כמובן
Fantasy* הושלם *יש המון אבל המון סיפורים על הארי ופרסי... ורובם על השנה החמישית... אני כותבת על ההמשך שנה אחרי הקרב על הוגוורטס, כמה תלמידים מהשכבות הגבוהות וגם הנמוכות פספסו המון לימודים. בין אם זה בגלל שהם בני מוגלגים ובין אם זה שהם ברחו... אז השנה הזאת...