הארי ופרסי והוגוורטס כמובן

מאדם מלקין

נ.מ פרסי
אוקי מוזר, הארי פוטר הרגע ברח מאיתנו.
"זה שבע אוניות לשרביט" אמר אוליבנדר, אני ליאו ואנבת' הגשנו לו כל אחד שבע אוניות.
"תודה רבה אוליבנדר" אמר כירון ויצא
"זה הוא שמכיר את החצויים?" שאלתי ביוונית
"לא, אנחנו נפגוש את דודג' בקרוב" אמר כירון, במהלך בחירת השרביטים ארגוס הלך לקנות לנו ספרים כי הוא הבין שזה יקח זמן. מצאנו אותו ליד חנות למוצרי שיקויים,
"קנית הכל?" שאל כירון, ארגוס סימן לא בראשו, הוא הצביע לכיוון חנות הגלימות.
"בואו נלך לקנות גלימות" אמר כירון
כשנכנסנו ראינו שלושה תלמידים מתלחששים, שני בנים ובת, בינהם היה הארי פוטר.
"היי" אמר ליאו
"היי" אמרה הילדה, הבטנו אחד בשני במבוכה
"טוב בואו למדוד" אמרתי וניגשתי לאישה שהייתה במקום.
"שלום מה אתם רוצים?" שאלה האישה בנוקשות חביבה.
"גלימות להוגוורטס" אמרה אנבת'
"אתם הייתם כבר בחנות שלי?" היא שאלה
"לא" אמרנו ביחד
"פפפ" היא נשפה אוויר החוצה "אתה נראה לי מוכר" היא אמרה מצביעה אלי
"אומרים לי את זה הרבה" התחמקתי
"נו טוב, אולי זה בגלל שאתה דומה לפוטר" אבל בזמן שהיא מדדה אותו היא מילמלה שהיא בטוח זוכרת אותו מאיפה שהוא. בסוף המדידות הארי ושני חבריו עדיין היו שם, מסתכלים עליהם.
"בוא פרסי" אמרה אנבת' אבל אני ניסיתי לשמוע על מה השלושה מתלחששים, אבל לא הצלחתי לשמוע כלום, כאילו הם השתיקו את עצמם.
"פרסי ג'קסון!" אמרה אנבת' "בוא!, כירון מחכה" היא יצאה ואחריה ליאו. יצאתי אבל לא לפני שראיתי את המוכרת מתנשפת בהבנה.

נ.מ הארי
"רואים על מה דיברתי, הם מוזרים"
"הארי זה שהם מוזרים לא אומר כלום" אמרה הרמיוני
"אני חושב שהוא מנסה לשמוע מה אנחנו אומרים" אמר רון, מסתכל על פרסי. הרמיוני הכניסה את ידה אל קיפלי גלימתה, ומילמלה משהו בשקט
"הטלתי לחש השתקה, הוא לא ישמע אותנו" אמרה הרמיוני
"פרסי ג'קסון!" אנבת' קראה והוא הלך, מביט בחשש במדאם מלקין שהתנשפה מביטה בו.
"הרמיוני תסירי את הלחש" ביקשתי והיא הפרה אותו בהנפת שרביט.
"מאדם מלקין? מה קרה?" שאלתי
"שמעתי על הנער, ראיתי אותו בחדשות אצל בת דודה שלי, היא גרה בלוס אנג'לס" היא אמרה
"ילד מסכן" היא נאנחה
"מה קרה לו?" שאל רון, כנראה לא היינו צריכים לשאול את זה כי היא הוציאה אותנו מהחנות ואמרה לנו לא לדחוף את האף.
"מעניין מי זה פרסי ג'קסון" אמרה הרמיוני
"למה הוא פה אם הוא גר באזור לוס אנג'לס?" שאלתי
"אולי הם עברו בית ספר הארי, חשבת על זה?" אמרה הרמיוני
"אני מסכים אם הרמיוני הפעם" אמר רון
"למרות שזה שהם לא מכירים את הארי זה גם מוזר" הוא אמר במהירות כדי לפייס את שנינו
"בואו נתחבר אליהם, הם נראים נחמדים" אמרה הרמיוני
"את רוצה להתחבר לילדה רק כי היה לה ספרים בידים" רון עקץ את הרמיוני
"טוב זה שאני רוצה חברות שאוהבות ללמוד-"
"יש לך את לונה" אמר רון
"לונה לא נחשבת" אמרה הרמיוני "היא חברה שלי! שלא תחשבו שלא" היא מהרה לומר "אבל היא לא מדברת איתי על נושאים מענינים, היא מעדיפה לדבר על שנורקק פחוס הקרן, חוץ מזה הילדה הזאת ממש מוכרת לי. לא יודעת..."
"טוב אנחנו יכולים לדבר איתם" אמר רון מגלגל את עיניו בדרמתיות
"אבל קודם בואו נברר למה מדאם מלקין מכירה את פרסי" אמרתי
"אוף הארי" הרמיוני אמרה
"בואו נלך לדבר איתם, נגלה מי הם" אמר רון
"טוב" אמרתי, חיפשנו אותם. היינו כמעט בכל החנויות,
"איפה הם יכולים להיות?" שאל רון
"לא היינו ב 'הוקוס מוקוס' אולי הם שם?" שאלה הרמיוני
"בואו נראה" אמרתי

נ.מ פרסי
ליאו הלך לחנות 'הוקוס מוקוס של האחים וויזלי', וכולנו אחריו.
ליאו צעק על כל דבר שני שהוא ראה "זה כזה מגניב!" הוא הצביע על שיקוי אהבה. נער מעט דומה לחברו של הארי התקרב אלינו.
"אתה ממש מתלהב אה?" הוא שאל
"זה דברים כל כך מגניב, זאת אומרת, פסטוס היה יכול להיות פי 100 יותר מגניב אם היו לו כמה מהשיכלולים שיש כאן!"
"מי זה פסטוס?" שאל הנער אם השער הכתום
"דרקון המתכת שלי" ליאו אמר אנבת' חבטה במצחה
"ליאו!" צעקתי
"מה? זה כזה מגניב! הוא יכול לעוף? איך עשית את זה?" הנער כתום השער שהתברר ששמו ג'ורג' לקח את ליאו הצידה והתחיל לדבר איתו. באותו הרגע הארי וחבריו נכנסו. ברגע שהם ראו אותי ואת אנבת' הם הלכו לכיווננו.
"היי פרסי" אמר הארי
"אלה רון והרמיוני"

טובבבב
אני אולי יעלה עוד פרק היום... אבל כנראה שלא...
אני רוצה להגיד תודה! אני בקושי פרסמתי את הסיפור במשך שבוע... וכבר יש לי יותר ממאה צפיות...
אם יש לכם בקשות/שאלות תכתבו!
אני אנסה להכניס בקשות שלא מתנגשות את העלילה!
בסיפור השני שלי הצלחתי לעשות את זה! אני בטוח אצליח להכניס כמה בקשות💖