קים ואיב

פרק 12 - החקירה

קים חיכתה לחקירה.
בחדר חקירות בתחנת משטרה, עם אזיקים על הידיים, תוך שהיא מרוחה על השולחן קים ישנה שינה חזקה.
החוקר נכנס לחדר חקירות: "שלום, אני יוני, נתחיל בחקירה. האם הקריאו לך מה הזכויות שלך?"
"איב דיי עם השטויות שלך, אני ישנה" ענתה קים מתוך השינה, לא פותחת את העיניים.
החוקר התקרב ונתן מכה על השולחן שהקפיצה את קים ממקומה: "אמאלה, מה זה? אמאל'ה איפה אני?"
"קים?"  החוקר היה מופתע לגלות שמכיר את העצורה.
"אבא של רועי?" קים הייתה מופתעת גם כן. "מה שלום דני?"
"הוא יהיה בסדר. הבנתי שהוא לא נפצע קשה"
"אוי מזל." אמרה בהקלה קים. "אז אני יכולה ללכת?" היא כבר קמה ללכת.
"חכי. לאן את חושבת שאת הולכת לי פה באמצע חקירה?"
"אנחנו באמצע חקירה?" קים גילתה משהו חדש.
"אם תפסיקי לשאול שאלות מטופשות אז נסיים עם זה מהר יותר" יוני פתח את הקלסר שלו."איך הגעת לזירת הפשע?"
"אבל אני לא אשמה בכלום! תשאל אפילו את דני! באנו לשם כדי לתפוס את החוטפים על חם, כי חשבנו שהם לא חוטפים אמיתיים, למרות שהתברר שהם כן, כנראה. ואז הסתבר שהיה לו אקדח. ואז..."
"רגע, את יכולה להתחיל הכל מהתחלה? ולספר מסודר כי אני לא מבין בינתיים כלום. ולאט יותר, כי אני רושם"
"אוקיי. הכל התחיל בתחילת שנת הלימודים באוניברסיטה. לי ואיב לא היו חברים"
"דלגי על ההתחלה, תגיעי להתפתחות העיניינים"
"אז הכרנו את אדל, באחד הקורסים. ויום אחד, אחריי המסיבה היא נעלמה. התחלנו לחפש אותה, אבל לא ידענו עליה כלום. אז חיפשנו אותה דרך אנשים במחזור שלה ולא מצאנו. ואז ביקשנו מרועי שיבדוק דרכך אם יש פניות על אנשים שנעלמו. ואמרת שאין. ואז הבנו שעבדו עלינו"
"האמת היא שהמשפחה של אדל באמת דיווחה על היעלמותה, אבל מאוחר יותר. רועי לא הסביר בשביל מה צריך את זה אז לא עדכנתי אותו"
"מה??? אתה רציני? איזה חוסר אחריות!" התעצבנה קים.
"קודם כל, תרגיעי ותדברי בכבוד. דבר שני, איך הגעת לרועי בכלל? חשבתי שאתם לא שומרים על קשר" יוני אף פעם לא חיבב במיוחד את קים.
"הוא לומד איתי באוניברסיטה"
"תעשי טובה, תתרחקי מהבן שלי. יש לך נטייה להימשך לצרות, לא צריך שתגררי אותו אחרייך"
"אני גוררת??" נעלבה קים. "אני... אני..." לא היו לה מילים.
"בואי נחזור לחקירה. מה היה אחר כך?"
"אחר כך התקשרו אלינו ממספר חסום, אני יכולה להוכיח לך, הנה הטלפון שלי, איפה הטלפון שלי?" קים התחילה לבדוק את הכיסים שלה לא מוצאת את הנייד שלה.
"טוב, תראי אחר כך, מה היה הלאה?"
"נעלם לי הטלפון!!!!" קים המשיכה לחפש אותו מתחת לשולחן.
"הוא הוחרם לך בזירת הפשע. תמשיכי הלאה"
"אה... בקיצור, הוא איים שאם לא נביא 30,000 ₪ הוא יהרוג את אדל"
"מה עשיתם? פניתם למשטרה?"
"לא. מילאנו תיק מלא בניירות וכסף ממונופול, לקחנו את דני איתנו והלכנו למקום המפגש להתעמת עם החוטפים, שבאותו הרגע חשבנו שהם לא חוטפים"
"אתם לא אמיתיים!!!" יוני היה בשוק.
"וזהו, הגענו לשם, רצינו לתפוס אותו ולהסגיר למשטרה, אבל הוא ירה בדני, גנב את הכסף וברח. ואני לא רוצה לתאר לעצמי מה הוא יעשה עכשיו לאדל"
"למה לא פנייתם למשטרה מלכתחילה?"
"הוא אמר לא לפנות למשטרה"
"תעשי טובה, אם הוא יוצר איתכם קשר, או שיש התפתחות חדשה כולשהי, זה המספר שלי, תתקשרי אליי ישר"
"סבבוש" הסכימה קים "אז אני אלך"
"קים את לא הולכת עד שאני לא אומר שאת יכולה ללכת. אז תחזרי מייד. ותגידי תודה שאני לא מאריך את המעצר שלך, כי את היית החשודה העיקרית"
"מה חשודה עיקרית? מה כבר עשיתי?" קים לא ידעה לשמור על הכעס שלה בבטן.
"תתארי לי איך נראה החוטף. אנחנו עוד צרכים להכין קלסתרון." יוני התעלם מהכעס שלה.
"לא נו... אוליי נמשיך מחר? כבר כמעט שתיים בלילה ויש לי מחר שיעור עם נוכחות חובה על הבוקר"
"אנחנו נשב פה עד שלא נסיים, גם אם נשב פה עד הבוקר"
"דיי! זה לא הוגן יהיה לי חיסור! מותר לפחות פתק שיש לי סיבה מוצדקת?" ביקשה קים.
"מה לכתוב? שעיכבנו אותך בחשד לניסיון רצח?"
"לא... כשאתה מנסח את זה ככה עוד יעיפו אותי מהאוניברסיטה, אני גם ככה על תנאי"
"שנת הלימודים התחילה לפני חודש, מתי הספקת להגיע למצב שאת על תנאי?"
"תאמין לי, הספקתי" נאנחה קים בעצב.

******

איב נכנסה לחדר שבו שכב דני.
"דני, מה שלומך? איך אתה מרגיש?" שאלה איב. "חשבתי שבטח תהיה רעב אז קפצתי למאפייה"
"אני מרגיש דיי טוב, רק כואבת הרגל." אמר דני, מצביע על הרגל החבושה "מה הבאת לאכול?"
"אוי, נורא. ירו לך ברגל?"
"אה, לא, כשירו בי כל כך נבהלתי שקפצתי ומעדתי ופשוט עיקמתי את הרגל נדמה לי."
"אז לא פגעו בך?"
"ממש בקטנה. אז מה הבאת לאכול?"
"אז האמת, שקפצתי למאפייה, אבל היא הייתה סגורה"
"אוי כבר בניתי על בורקסים"
"אבל אז הלכתי לקיוסק שפתוח 24/7 לקנות שוקולד"
"טוב גם שוקולד יתאים לי עכשיו"
"אבל נגמר להם השוקולד"
"איב, דיי עם ההקדמות, פשוט תביאי את מה שהבאת"
"לא הבאתי כלום"