פרק 5

276 24 0
                                    

למזלי סנדרה הייתה איתי. סנדרה עברה קורס עזרה ראשונה אז היא אמרה שצריך להרים לו את הרגליים או לשפוך עליו מיים אז זה מה שעשינו...זה לקח לנו שעה שלמה להחזיר אותו להכרה. בסוף הוא התעורר והתיישב ואמר לנו ממש תודה ואמרנו לו שאין על מה. חייכתי אליו והוא בחזרה אליי.קלטתי שסנדרה וזאין מסתכלים אחד על השניה במבט שאפילו אני לא מזהה מה הוא מביע.פה התחלתי לחשוד.

כשחזרתי הביתה קיבלתי הודעה לא ידעתי ממי זה עד שראיתי מה שכתוב..

•'תודה שעזרת לי היום ממש הצלת אותי, את בחורה מדהימה ואני מחבב אותך...הייתי רוצה להכיר אותך יותר מקרוב.'• זאין אמר

°'זאין אני ממש שמחה שאתה אומר את זה כי גם אני מחבבת אותך מאודד!!באלך להפגש עכשיו בנחל שליד הפארק?'°שאלתי.

•'כן בטח'• הוא ענה.

אין מאושרת ממני. סגרתי את הטלפון והתחלתי להתארגן לקראת הפגישה שלי.

כשהגעתי לנחל ראיתי את זאין יושב שם..התיישבתי, דיברנו,צחקנו אבל לא שמתי לב שעבר כל כך הרבה זמן וכמעט חצות..בלי שהספקתי למצמץ השפתיים שלנו התנגשו..הייתי בהיי!! חייכתי כל כך שנתפסו לי השרירים של הלחיים! בראש שלי חשבתי לעצמי 'יש!יש!יש!יש!'

לא האמנתי שעשיתי את זה סוף סוף! זאין היה צריך ללכת ואת האמת..גם אני. כל אחד הלך לדרכו. הלכתי הביתה הכי מאושרת בעולם!

**יום אחרי,יום חופש**

הייתי כל כך מאושרת שזה קרה בינינו המחשבות על כמה שהייתי מאוהבת...זה היה מטורף..רציתי לרקוד, כןן עד כדי כך!

אין מאושרת ממני!!

החלטתי לצאת לריצה בפארק העירוני.. לבשתי בגדי ספורט, נעלי ספורט, קוקו, שמתי מוסיקה באייפון ויצאתי לריצה.

אחרי רבע שעה עצרתי להפסקת טלפון, היה עוד ספסל מאוחרי ושמעתי קול של נשיקות ודברים כאלה...הסתובבתי אחורה ודפקתי מבט שיפסיקו..החזרתי מבט לטלפון. אחרי שנייה אני מחזירה את הראש לזוג המתנשק, זה לא היה סתם זוג מתנשק אלה היו סנדרה וזאין...הייתי בשוק לא האמנתי!! רציתי לצעוק! לא מאמינה על זאין!! הוא נישק אותי והרגשתי שזאת אהבת אמת, הרגשתי את זה!! אבל עוד יותר היה לי קשה

להתסתכל על סנדרה! היא ידעה את זה שאני מאוהבת בו מהיום הראשון והיא זאת שאמרה לי להיזער משברון לב אז למהה?! פשוט קמתי מהספסל..הם שמו לב שמישהו מסתכל אליהם ועד שהם קלטו שזאת אני הייתי כבר באמצע הספרינט שדפקתי כדי שלא ייסתכלו עליי..."מיה" סנדרה צעקה "מיההה" זאין צעק.

לא רציתי להחזיר להם תשובה!

חזרתי הביתה..כל הפנים שלי אדומות מכל הדמעות שנפלו כמו אש על הלחיים שלי! התקלחתי וישר הלכתי לישון לא היה לי חשק לאכול..חיכיתי שהיום הזה ייגמר!

Love can not be explained-Z.MWhere stories live. Discover now