הארי ופרסי והוגוורטס כמובן

אתנה?

נ.מ הארי
לא הצלחתי להירדם, והמלמולים של פרסי וליאו לא עזרו. בהתחלה לא חשדתי, הם אמרו שיש להם סיוטים. אבל אחרי כמה זמן ראיתי שהם אומרים דברים דומים, הם היו ממלמלים שמות. לא הצלחתי להבין מה הם אומרים כי הם דיברו בשפה המוזרה שהם דיברו בה לפעמים.
פתאום פרסי התעורר, עשיתי את עצמי ישן. הסיטואציה הזכירה לי את היום ש… לא משנה. הבטתי בפרסי מבעד לריסים, הוא קם והביט סביבו. הוא חיטט בכיס והוציא עט של מוגלגים, הוא החזיק את העט כאילו הוא מגן עליו מכל דבר. הוא ממש לפת את העט בידו, לאט לאט הוא חזר לישון, והעט עדיין אחוז בידו. כמה דקות אחר כך גם אני נרדמתי.
התעוררתי לקול צחוק של רון, והבילבול של ליאו. פרסי לא היה במיטה.
"איפה פרסי, ומה זה הרעש המוזר" שאל ליאו "זה אמור להיות טקס חניכה או משהו? עכשיו אמצע הלילה בבקשה אפשר בבוקר?" הוא מילמל
"איפה באמת פרסי?" שאלתי את רון, מחייך כי אני יודע מה משמעות הרעש. חוויתי את זה.
"הוא בטח ירד לראות מה קורה" אמר ליאו
"אולי" אמר רון ומשך בכתפיו. "אבל אני רוצה לראות מי ניסה להיכנס למעונות של הבנות." אני וליאו רצנו אחרי רון במדרגות, כמעט כל התלמידים היו שם.
"זה…" רון גיחך "זה פרסי"

נ.מ פרסי
זה כאב, ניסיתי ללכת אל אנבת' לבקש ממנה לדבר איתי. אבל אחרי כמה צעדים המדרגות השתטחו והפכו למין מגלשה מאבן, נפלתי על הרצפה. אחרי כמה שניות המועדון התמלא בילדים. רובן בנות.
"ואוו, לא חשבתי שאני אראה את זה קורה פעמיים" אמרה ילדה אחת.
"למה ניסית לעלות?" שאלה ילדה אחרת, עם ידיה על המותניים. ומבטה מחורר אותי.
"פרסי?" שאלה הרמיוני שירדה בעקבות ההמולה.
"למה עלית?" היא עזרה לי לקום ואמרה לכולם לעלות חזרה לחדרים. לא כולם הקשיבו לה.
"אנבת', אני רציתי לדבר איתה.." מלמלתי "את יכולה לקרוא לה?"
"כן" הרמיוני נאנחה ועלתה במגלשה, שהפכה תחת רגליה הפכו למדרגות.
"פרסי?" ליאו שאל אותי, רון והארי צחקו.
"למה-" הארי התחיל לשאול
"אנבת'..." אמרתי,
"קראת לי מוח אצה?" אנבת' ירדה במגלשה, הרמיוני אחריה.
"אמממ" הבטתי סביבי. הרמיוני ראתה את מבטי ונזפה בכולם.
"תחזרו למיטות אין מה לראות כאן" בסופו של דבר רק אני אנבת' ליאו ושלישית הקוסמים נשארנו. הבטתי באנבת'
"אמא שלך" אמרתי, אנבת' נראתה מופתעת
"חלום?" ליאו שאל
"כן" עניתי
"מחנה?" אנבת' שאלה לחוצה מעט
"לא" עניתי
"קוסמים?" שאל ליאו
"גם" עניתי. כל הזמן הזה רון הארי והרמיוני הביטו בנו מדברים, לא מבינים כלום. מעבירים מבט אל מי שמדבר כאילו אנחנו משחקים פינג פונג בשלוש.
"אנחנו נשאיר אתכם לבד" אמרה הרמיוני אחרי שתיקה מביכה, והקוסמים עלו למעלה.
"נדבר יוונית, ליתר ביטחון" אמרה אנבת' לפני שפציתי את פי
"למה אתה מתכוון שאת- סליחה אמא של אנבת' הייתה בחלום שלך?" שאל ליאו
"למה היא לא התגלתה לי?" שאלה אנבת' מבולבלת.
"לא יודע, אבל היא אמרה שהידע הנחוץ יעבור אלינו מחר, ושבנתיים לא נעשה כלום. ושאני לא אמממ" פניתי לכיוון אנבת' "אקנה בך" ספק אמרתי ספק שאלתי
"למה שאתה תקנא באנבת'?" שאל ליאו
"לא יודע" אמרתי
"טוב בואו נחזור לישון" אמר ליאו והתחיל לעלות
"עוד רגע כולם יקומו שוב" אנבת' הפסיקה לדבר יוונית "בואו נלך לאכול"
"אני לא אגיד לזה לא" אמר ליאו ויצא דרך החור שמאחורי התמונה.

סליחה שזה לא הרבה... אני אמשיך מחר🥰