פרק 20 - המעטפות

16 3 3
                                    

דני נכנס לחדר של הבנים:"רועי אני צריך את העזרה שלך!"
"במה?" שאל בחוסר חשק רועי, שצפה עם בן בכדורגל.
"לעקור עץ"
"בשביל מה?"
"הוא מפריע לי. סיפור ארוך. הבנות ניסו לעזור לי ולא הצליחו. אתה בטוח תוכל לעזור לי"
"למה לא בן?"
"למה ישר בן? אני בכלל... תפוס בכל השרירים" המציא בן.
"טוב נו... אבל זה יהיה זריז?"
"ברור! שתי דקות וסיימנו" הבטיח דני.
רועי קם ממקומו.
"תביא איתך מבחר חשמלי" אמר דני.
"מאיפה יש לי מבוא חשמלי? ועוד במעונות?"
"אה אין לך? זאת בעיה" הרהר דני "טוב, אנחנו נשיג איפושהו בדרך"
הם יצאו מהחדר וכעבור חצי דקה התפרצו הבנות: "עלינו עלייך בן!"
"איך אתה לא מתבייש?" נזפה בו איב.
"לא מתבייש במה?" בן לא הבין.
"אל תעמיד פנים אנחנו יודעות הכל! שאתה חטפת את אדל ואיימת עלינו!"
"וירית בדני! יא עבריין!"
"מה? מה? אני לא מבין... על מה אתן מדברות?"
"לא יעזור לך לשחק את עצמך מטומטם בן! אנחנו יודעות הכל, יש לנו ראיות ואנחנו הולכות ברגע זה למשטרה לדווח עלייך"
הבנות הסתובבו ללכת.
"חכו רגע" קרא אחריהן בן "אני לא אשם. לא חטפתי אף אחד"
"ראינו אותך בן!" אמרה איב "בלילה כשהבאת לנו את המכתב עם המקום מפגש. עקבנו אחריך"
"לא רציתי לעשות את זה, איימו עליי. מישהו התקשר אליי מחסום ואמר שאם אני לא אביא לכם את המכתב הוא יפגע בכן" הסביר בן.
"בנו?" לא הבינה קים.
"למה דווקא בנו?" נעלבה איב.
"כן. בכן"
"גם עלינו איימו. שאם לא נביא כסף הם יהרגו את אדל"
"אני לא מאמין. הייתי בטוח שהם מאיימים רק עליי, לא הבנתי למה הם צרכים את זה. מה תעשו? הלכתם למשטרה?"
"לא... חשבנו שהחוטף הוא אתה. רצינו לדווח עלייך למשטרה. אבל אם זה לא אתה, אז החוטף יכול להיות בן אדם מסוכן. הוא ירה בדני. הוא אמר לא לפנות למשטרה"
"איזה בלאגן. אז מה נעשה? השגתם כסף?"
"כן, רועי עזר לנו"
"רועי?"
"כן. סיפור ארוך"
"ופשוט תתנו לו את הכסף וזהו?"
"ברור שלא. אנחנו צרכים לערב את המשטרה שתתפוס את החוטף. אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך..."
"פשוט תלכו למשטרה ותספרו להם את הכל"
"זה לא כזה פשוט... אבא של רועי עובד במשטרה והוא מעורב בעיניין עם החטיפה. אם נפנה למשטרה, יפנו אותנו לדבר איתו, אם נדבר איתו הוא ידע שרועי עזר לנו וזה יסבך אותו"
"באמת מסובך..." בן ניסה לחשוב על פתרון "מה אם אני אפנה למשטרה?"
"זה יכול להיות פתרון! תגיד כאילו אתה לא קשור אלינו, ושזה לא קשור לחטיפה של אדל. תגיד פשוט שאיימו עלייך בטלפון שאם לא תביא כסף למקום המפגש יפגעו בך. ככה הם לא יקשרו כלום לשום דבר והמשטרה תהיה שם כדי לתפוס את החוטף!" קים הייתה מרוצה מהרעיון.
"מעולה. מחר על הבוקר לפני ההרצאות אני אלך לתחנת משטרה" סיכם בן.

*******

בערב רועי התפרץ לחדר הבנות נסער: "במעטפות שלקחתי מהכספת אין כסף!"
"מה?" לא הבינו הבנות שהיו באמצע ארוחת ערב.
"פתחתי מעטפה אחת, סתם מתוך עיניין וגיליתי שבמעטפה לא היה כסף! ואז פתחתי את כולן ובאף אחת לא היה כסף!"
"מה, הן ריקות כאילו?" לא הבינה איב.
"לא. יש שם ניירות, קראתי קצת נראה כמו תיקי משטרה" הוא הניח את המעטפות על השולחן אוכל שלהן.
הם פתחו את הדפים וניסו לקרוא את תוכנן.
היו שם כל מיני תיקי חקירות לא קשורים אחד לשני.
הם הביטו אחד בשני המומים, לא מבינים מה קורה.
למה שבמעטפות שהיו בכספת של רועי יהיו תיקי משטרה?
"הזוי" מלמלה קים.
"אין לי מה לעשות עם הניירות האלה. אני אחזיר אותם לכספת" אמר רועי "מאיפה נשיג כסף למחרתיים?"
"לא צריך להשיג כסף" ענתה קים "בן יעזור לנו. סיפרנו לו את המצב המסובך שלנו והוא יעזור לנו. הוא ילך מחר למשטרה ויגיד שאיימו עליו להביא כסף למחרתיים. המשטרה תעזור לנו, בלי לערב את אבא שלך"
"אוקיי, מעולה. פעם הבאה יהיה נחמד גם שתעדכנו אותי בדברים כאלה. בכל מקרה... אני לא מבין למה אבא שלי שומר את התיקים בכספת..."
"לך תדע, אוליי זה מסווג, ולכן אבא שלך רצה שהם יהיו במקום שמור" העלתה רעיון איב.
"כנראה. אז אני צריך להחזיר אותם בזריזות לפני שהוא ישים לב שהם נעלמו"
לפתע נשמע רעש של משהו מאוד גדול נופל.
הם הסתובבו לכיוון החלון וראו עץ נופל.
הם רצו אל החלון לצפות מה קרה וראו בחצר את העץ שהפריע לדני על האדמה ואת דני לידו עם מסור חשמלי בידיו.
"דני! מה אתה עושה?" צעקה עליו איב.
"בורח, לפני שיעלו עליי" ענה לה דני בצעקה וברח משם, חצי שנייה לפני שהופיע אחראי המעונות באופק.

קים ואיב Where stories live. Discover now