Love can not be explained-Z.M

פרק 14

חזרתי לבית של דייסי..ניסיתי שאף אחד לא ישמע שנכנסתי אבל דייסי הספיקה לשאול אותי את השאלה הכי מפורסמת בעולם."איפה היית?" היא שילבה את ידיה "אהה חח אמרתי לך שאני הולכת ללואי, בסוף אנחנו סתם דיברנו ב..במרפסת.." חירטטי לה איזה סיפור..שלא קרה באמת.. "אההה אוקיי" היא חייכה ואני היייתי כזה, 'מה?' היא האמינה לזהה. א-ו-ק-י... "תקשיבי דייסי אני חייבת ללכת הביתה..סורי אבל הארי קורא לי..תסלחי לי?" שאלתי "רק הפעם.." היא גיחחה.."חח תודה..נתראהה" חיבקתי אותה ולקחתי את התיק שהשארתי בבית שלה..בחנתי שאף אחד לא עוקב אחרי..מזל שהיה עליי אקדח..אבל היה לי קר..השעה הייתה 21:00 וכפי שאני מכירה את הארי..הוא נסע למועדון..לקחתי את המפתח שהיה לי בכיס, פתחתי את הדלת ולתדהמתי הארי לא היה שם..וואוו מרגש. זה היה צפוי..הלכתי להתקלח כי הייתי נראית נורא! לקחתי מקלחת קצרה..ואז שמתי את החולצה בכביסה כי היא הייתה מלאה בדם..בדם שלי,של לואי ושל זאין..

מהר התארגנתי וארזתי את כל הדברים שלי..לבשתי חולצה ארוכה אפורה עם כיס בצד נשארתי עם אותו ג׳ינס שהייתי איתו כל היום שמתי מעיל ירוק כזה מוזר ואת ההוואינס שלי..עשיתי גולגול והתאפרתי קצת..ולא שכחתי לכתוב להארי פתק..בפתק היה כתוב 'הארי..אני אוהבת אותך אבל הייתי צריכה לעזוב..בכל זאת התבגרתי ואני צריכה עצמאות..אם שואלים איפה אני תגיד שנסעתי להצטרף לטיול של אמא ואבא..אוהבת
מיה אחותך❤'

רציתי לבכות אבל אז זה היה הורס את האיפור שליי...יצאתי למסע שלי..לחיים האמיתיים שלי..אם אפשר לקרוא לזה בכלל חיים..

נזכרתי שיש לאבא שלי עוד בית אבל הוא לא השתמש בו כבר שנים..הוא גם לא ישתמש בו יותר..נאנחתי.תפסתי מונית ושילמתי בכרטיס אשראי של אמא ואבא..(היה שם הרבה) זה מספיק לי לשבע שנים לפחות..כשהגעתי ראיתי שהכל מלא באבק..הבית היה סגור אבל היה לי מפתח כי זה בדיוק כמו של הבית שלי ושל הארי..נכנסתי והדלקתי את האור והודהמתי לגלות שיש קצת סדר...ויש רהיטים ויש הכל אבל מאובק...