החשיכה ירדה אבל אלה בכל זאת רצתה לעלות על עוד כמה מתקנים . כשסיימנו לעלות על כל המתקנים בפארק כבר היה ממש ממש חשוך ולא יכולנו לראות כלום. המשכנו ללכת בלי ממש לדעת לאן . לקח לנו המון זמן . כבר עלתה השמש והעירה בקרנים חמות את פנינו הישנוניים מהליכה . סוף סוף יכולנו לראות הייכן אנחנו . היינו באמצע יער מלא עצים , צמחים ואדמה . "אף פעם לא הייתי ביער" הודיתי בפני פייהן הפעורים של חברותיי "איך הגענו לכאן ? " שאלה אמה. שפתייה רעדו . דממה השתררה ביער , כולנו ידענו למה אנחנו שם. קלואי ואמה תקעו מבטים של :'את אשמה' באלה, כי אם היא הייתה מוכנה לחזור הבייתה לפני שהחשיך אז היינו רואות לאן אנחנו הולכות ולא היינו מגיעות ליער . "נו... בא לכן עכשיו להאשים אותי או לנסות לצאת מכאן ?!" אמרה אלה . "לצאת מכאן" אמרנו כולנו פה אחד בחשש .לא ידענו בכלל איפה אנחנו ומה הדרך חזרה . ביער החשוך השתררה דממה עד ש...קרררררר . כולנו קפצנו בבהלה אבל זאת הייתה רק הבטן של אלה . "אוליי יש משהו לאכול... " אמרה אלה בתקוה . "לא ממש " עניתי."האמת שאולי יש פירות או... " אמה הצביעה על שיח אוכמניות וחיוך התפשט על פנייה "אוכמניות " אמה המשיכה .כעבור שעה סיימנו את הסיח . ואז ... דבר נורא קרה ....
YOU ARE READING
מאיה ג'ונסון - מוקפא 🧊
Fantasyבסיפור הזה, תקראו על ההרפתקה של מאיה ג'ונסון. מאיה מתחילה את חטיבת הביניים יחד עם קלואי, אמה, ואלה, חברותיה הטובות. אבל מה יקרה בבית הספר? לאן הכל ימשיך? את זה תגלו כבר בסיפור, בהרפתקה המופלאה של מאיה. ~מוקפא~
