״יּשּׂ מּיּלּיִוֹןּ כּוֹכֿבּיּםּ בּשׁמּיּיִםּ שּׂרוֹצּיּםּ לּהּגּיּע אַלּיִהּםּ אָבּלּ הּכּפּתּוֹר כּוֹכּבּ בּוֹוֹטּאָפּדּ רוֹצּהּ שּׂיּגּיּעוֹ אָלּיוֺ הּכּיּ הּרבּהּ״ ~אני, הרגע
-"הגיע הזמן לראות כמה נקבה אתה" הארי שפשף את כפפותיו זו בזו והנמיך את ברכיו.
"אנחנו באמת חייבים לעשות את זה?" לואי הטה את ראשו לצד ימין במבט משועמם שהסתיר מעט פחד. הם היו באולם התאבקו מקומי בתוך הזירה, הארי עמד מול לואי באיום ושפשף את כפפותיו זו בזו בזמן שלואי המשיך להתעסק עם מכנסי האימון הלא נוחים שקיבל, "אני חושב שזה מיותר" הביע את דעתו.
הארי נענע בראשו לשלילה, "אתה חייב לדעת הגנה עצמית בסיסית" קבע ללא וויכוח. הוא היה ללא חולצה ולואי לא הופתע לגלות גוף מעוצב בשרירים. "אמרת שלמדת קראטה" ציין בהרמת גבה.
"כן אבל זה היה בכיתה ד ועבר קצת זמן.." לואי סידר את שערו שוב, "חוץ מזה שהיה לי מוטיבציה אז" תירץ, "המדריך היה חתיך" הוא קרץ אליו בשובבות והארי התאמץ להרצין את פניו.
"ומה אני?" שאל בקול נעלב.
לואי שלח לו מבט פלרטטני ולא השיב.
"בחיי אתה אידיוט" הארי מלמל לעצמו ויישר את ראשו, "נתחיל קודם בתקיפה חופשית ונבין לאן יש להתקדם" הסביר ולואי פקק את אצבעותיו בהבנה. "1..2..3!" הארי קרא ורץ קדימה אל לואי המבוהל שפלט צרחה ומיהר לפצוח בריצה המלווה בנפנוף ידיים אל צידו השני של המגרש הקטן.
"אתה לא יכול לברוח" הארי קרא ורץ אליו שוב. לואי נלחץ והתגלגל על הגדר הגומי של הזירה כנותן להארי פגוע שוב בקצה. "אתה צריך להילחם!" הארי קרא בתסכול."מספיק גייז בהכחשה רדפו אחריי בשביל לתת לי מכות בבית הספר אנחנו לא צריכים לשחזר את זה!" הוא קרא אליו באנדרנלין.
הארי התעלם מבדיחתו, "פשוט תתקוף אותי" קרא ומיהר לרדוף אחריו שוב. לואי פלט קללה לא מוסברת ובמקום להקשיב לקול בראשו שהורה לו לנוס על נפשו כל עוד יש לו את האפשרות, הוא נשאר עומד במקומו ביציבה. הארי שלח את אגרופו אליו והנמוך התכופף בדיוק בזמן הנכון על מנת להנצל מחבטה. הוא עלה במהירות לצד השני ומיהר להחטיף מכה לצד פרצופו של המתולתל. הארי נהדף אחורה מעט כתוצאה מהמכה והשתהה במקום לרגע. לואי באמת הצליח להרביץ לו, והעובדה הזו הפתיעה את שני הצדדים.
הארי התנשף מעט, "חוק מספר אחת לואי: אף פעם אל תעצור לנוח" דיקלם וללא התרעה בעט ברגלו של המתלמד והפיל אותו ארצה על הרצפה.
לואי נפל בנחיתה כואבת לקרקע ופלט נשיפה עצבנית. הוא הרים את מבטו מלמטה אל הארי בהבעה נרגזת. "בסדר" נחר ותפס ברגלו. הוא ניסה להמשוך ולהפיל אותו כנקמה למטה אך הסוכן לא זז. הוא ניסה שוב נואשות והארי שילב את ידיו בחיוך יהיר למראה מעשיו הכושלים. "זה מהלך שאני מאוד אוהב" החל להסביר בשלווה בזמן שלואי המשיך להיאבק ללא הצלחה ברגלו, "לא רק שהפלתי אותך על הרצפה, אלא גם נעמדתי בעמידה הזו, שמאפשרת לי להיות יציב בצורה כזו שאתה לא יכול להפיל אותי מהרגליים" אמר והתעלם מדחיפותיו כאילו היה לא יותר ממקק עקשן, "ואפילו אם תצליח איכשהו להגיע לחלק העליון והפגיע יותר של הגוף שלי, אני עדיין חופשי מבחינת תזוזה ויהיה לי קל יותר לתקוף אותך" הוא הרכין את ראשו אל לואי המתוסכל והושיט את ידו לעזרה לקום, "עכשיו תורך" חייך בנועם.
YOU ARE READING
גייז בשחור // לארי סטיילינסון
Fanfiction[הושלם] שני טיפשים מאוהבים בחליפות וחתול שמנסים להציל את העולם. כמה מתוק, לא?