הוא המרצה המזדיין שלי, ואני רק סטודנטית שהוא מזיין. אני תמיד אהיה רק הסטודנטית שהוא מזיין. זה בסדר, עד שדברים מתחילים להשתבש. עד שהרגשות מופיעות בתמונה. פחד רודף אותי, הפחד להיות האישה שהרסה את המשפחה שלי. כי כל מה שאני יודעת כרגע, זה שהמרצה היקר והסקסי הזה נשוי, עם ילדה, ואני מסבכת הכל. ולהפסיק... זה לא אופציה. התשוקה חזקה מידי. זה מרגיש כאילו חוט דק ושקוף מושך אותי אליו כל פעם שהוא בסביבה. המבטים שלו משפיעים עליי, ההבעות שלו משפיעות עליי. אני שבויה לו, ואני הורסת אותו. אני הורסת אותנו. לילה מחוק אחד, וסקס מלא תשוקה בשירותים. זה כל מה שהיה נדרש כדי שהחיים שלהם ישתבשו, והחלטותם הפזיזות יהרסו אותם. @הסיפור נכתב ע"י וחברתי, כל הרעיונות פה הם שלנו, כל הזכויות שמורות. הסיפור מכיל שפה גסה, תכנים מיניים, אלכוהול, סמים, והפרשי גילאים. הקריאה על אחריותכם.

״את מעניינת אותי שירז בראון״ הוא אומר מלקק את שפתיו ומניח את ידיו על אגני ״את מבינה את זה?״. ״אתה סתם עוד לבן״ אני אומרת בביטחון ״זה יעבור לך״. האחיזה שלו בי מתהדקת כאיום ואני פולטת גניחה שגורמת לו לחשוף את שיניו הלבנות. *הסיפור השלישי שלי

*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שהכירה אתמול ולא מתקשרת אליו יותר. צריך להיות עקשן מאוד בשביל לעניין את סופי, ואדם עקשן, כיאה לכוכב רוק במעמדו. אבל מה יקרה לאחר שאדם יחגוג עשרים ושבע? *** "לא מדובר במועדון שבוחרים להיות חלק ממנו, אלא כזה שאוסף אותך אליו, בדיוק בזמן שאינך יכול להתנגד יותר. התנאים הבסיסיים: מוות בגיל 27. התנאים הנלווים: כישרון עצום, כריזמה, וטונות של הרס עצמי." -עיתון גלובס *** ״אל תצטרף למועדון האידיוטי הזה.״ אני מבקשת בשקט. *מין *שפה בוטה/קללות *אלימות מומלץ 14+

"הוא משך בידיה בחוזקה, לא נותן לה שניה אחת להגיב. הוא דחף אותה אל קיר הלבנים באגרסיביות, בלי טיפת רחמים בעייניו. הוא תפס בצווארה בחוזקה, נושך את שפתו התחתונה. "את לא תדברי אליי ככה, שמעת?" הוא אמר והתקרב אליה, סנטימטרים בודדים מפרידים בינהם. היא אהבה את האגרסיביות שלו." דאמ, אם אתם אוהבים אגרסיביות זה בדיוק בשבילכם. מלחמה באמצע שנות ה40, נערת רחוב בשם אליזבת שרק מחפשת ייעוד וגונבת נשק נשלחת למשימה חשובה שתחליט על גורלה, ושם היא פוגשת את המפקד החדש שלה, מישל. מישל הוא מפקד הלהב הכחולה, גבר אדיש וקשוח שלא הרגיש אהבה בעבר, אבל כשהוא גייס את הנערה הזו לצבא הכל השתנה אצלו. * מכיל תכנים מיניים וגרפים מאוד *

"מה את עושה מלאכית? את תהרסי אותנו...״ הוא לחש ונשק לשפתי התחתונה, "את תהרסי אותי." הוא עבר לנשק את העליונה ברכות וגרם לי להיאנח מעט. "זה בסדר," לחשתי בחזרה. "אני יודעת שתהרוס אותי קודם.״ ~~ אביאל אסולין חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בשיקאגו, הוא חוזר לישראל ובעל כורחו מתיישב בכיסאו של אביו האהוב שנרצח, כשהרצון לנקמה בוער בדמו וכל האמצעים יקדשו את המטרה והיא לתפוס את הרוצח. הוא מבין שעליו להחזיק את האימפריה שאביו בנה בשתי ידיו, כל דרום הארץ שייכת לו, הכל בידיו עם כוח עצום ונקמה בלתי מרוסנת. אביאל נשבע שלא ינוח עד שמי שרצח את אביו לא יהיה קבור עמוק באדמה. שוהם היא בחורה אסרטיבית וחכמה, בעולם בו אביה הוא ראש משפחת הפשע המפורסמת באזור היא נאלצת לנתב לעצמה בכוח חיים נורמלים הכוללים חיי חברה נורמטיביים, התרחקות שיטתית מהעסק המשפחתי ואפילו עבודה פשוטה כמלצרית בבית הקפה האהוב עליה בשכונה. כשאביה האהוב נשלח לכלא, אחיה הגדול ליאב תפס את מקומו. ליאב האימפולסיבי וחמום המוח עושה טעות והיחידה שיכולה להוציא אותו מזה היא שוהם. כשאביאל פוגש בשוהם הוא מבין שנקמת הדמים שלו תהיה קשה ומסובכת משחשב.

"אמא אמרה לי שאני צריכה ללכת לקבוצת התמיכה הזאת. היא אמרה לי ששם יכולים לעזור לי, לשפר את ההרגשה הארורה הזאת." אנאבל גראנט, נערה מתבגרת בת שש-עשרה, חווה טראומה נוראה ונאנסת על ידי האדם שאותו היא מתארת כאהבת חייה. עקב האירועים שמגיעים לאחר ליל האונס, אנאבל או בכינויה - אנה, מוצאת את עצמה שוקעת בתהום ללא דרך מוצא החוצה. אימה של אנה אשר דואגת לה, שולחת אותה לפגישות בקבוצות תמיכה כדי שיעזרו לה להשתקם ולחזור למסלול חיים שגרתי. אך אנה מקבלת את הפגישות בצורה לא נכונה, ספק אם זה בגלל הסיפורים הנוראיים שהנוער שבקבוצה מספר וספק אם זה עקב ההכחשות של אנה שהיא חלק מהנוער בסיכון שצריך את השיקום של קבוצות התמיכה. היא מסרבת בכל אופן להקשיב לאימה וללכת לפגישות ובכך היא מוצאת את עצמה מבלה את זמנה בפארק על בסיס קבוע, מעשנת סיגריות. באחת הפעמים בהן אנה מבריזה מהפגישה, היא מגיעה אל הפארק ופוגשת בג'סטין, סטודנט בן עשרים-וארבע ממנו היא מבקשת מצית. אך כאן הסיפור לא נגמר, ודרך ארוכה ומסורבלת מחכה לשניים כשכל אחד סוחב על גבו מטען כבד וסיפור חיים נורא שעושה אותם כל כך דומים אך עם זאת כל כך שונים. -- © כל הזכויות שמורות לנירה אבסוב, אין להעתיק/ לשכפל/ להעביר/ להדפיס/ לצלם/ לעשות כל דבר שהוא עם התכנים המופיעים בסיפור.

♡גמור♡ סמנתה וסאם הם חתול ועכבר מהרגע שהם הכירו,אבל המוות הפתאומי של חברם המשותף לא מעלים את היריבות בניהם,אך מקרב אותם בצורה שהם מתכחשים אליה. מה קורה כשבכל זאת מתאהבים באהבה האסורה? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ עיניי נפערו כשהרגשתי את הבליטה נצמדת לבטני. נשימתי נעצרה כשמצאתי את עצמי שבויה במבטו. עיניו הכחולות היו אפלות ובערו מתשוקה החזירו לי מבט. הוא נצמד אליי יותר,מצמיד את גופינו עד שלא עברה בנינו סיכה. "אני מצטער על כל רגע שגרמתי לך סבל" עם כל נשימה שלי,הרגשתי את חזי עולה. עיניו נעצמו ומצחו נשען עליי. כשפקח את עיניו,הרגשתי את לשוני יוצאת ומלקקת את שפתיי. מבטו הוסט לעבר שפתיי והוא התקשח. הוא שיחרר יד אחת שאחזה במותניי והביא את אגודלו לשפתיי,מעביר אותה לפי קווי המתאר. נישקתי את אגודלו המטיילת,ועיניו נהיו אפלות יותר ממקודם. ידו חפנה את לחיי,והוא רכן לעברי. "כמה זמן אני רוצה לעשות את זה" ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ -מכיל תכנים מיניים-

יש דברים שהם מתחת לאף ואנחנו לא שמים לב אליהם, הדברים הכי ברורים שיכולים להיות, אך אנחנו מתעלמים מהסימנים שלהם. ולמה? בגלל שבראש שלנו אנחנו מדמיינים לנו מציאות יותר טובה, יותר יפה, רוצים את כל מה ש״יותר״ ובכך אנחנו מפספסים את מה שטוב עבורנו באמת. ״כפי שאתה רואה אני עומדת כאן, לא בורחת להיות עם מישהו אחר. והדבר היחיד שאני מחכה לו הוא שתנשק אותי כבר לעזאזל.״ שלושה שותפים, שני בנים ובת, דירה אחת ושכן ממול שרק עושה בעיות. כל אחד עם סיפור ורקע משלו, כל אחד עם סיפור שהוא נשאב לתוכו ועכשיו זהו הרגע שלכם להישאב יחד איתם. ״מתחת לאף״ סיפור רומנטי בו יש רדיפה אחר הגשמת חלומות, השגת מטרות וכמובן, אהבה. *קטעים מיניים *דיבור גס (לפעמים)

האהבה הזו הייתה לא רגילה, בלתי אפשרית, אסורה ומסוכנת. אסור להם היה להתקרב, אסור היה לחשוף אפילו מעט מהרגשות שלהם, אבל אי אפשר היה להתעלם מהדבר. כמו אש, אסור לגעת, אבל אי אפשר שלא להסתכל. כי אם זה לא שורף ומכאיב אפילו קצת...מה הטעם בלשחק באש? אפלוליותה של נטלי וויליס אופפת אותה, אחת כזו שמשאירה ענן שחור וגדול המלווה את גופה. בעלת חיוך ביישן, כזה שאי אפשר לפספס ועם זאת היא דו פרצופית. מצד אחד טהורה כל כך, תמימה ובעלת יופי משגע חושים. אך מהצד השני, שדה קטנה בעל קול שקט ומראה אלילי עם נשמה עגומה. שותה ומעשנת, לא כדי לגרור תשומת לב, אלא כדי להעיף את הרוע שנגרר ונמשך בתוכה. נטלי מסובבת גברים בהליכתה חסרת הרבב, ללא אף כוונה. היא לא מודעת, רגישה קצת מידיי ומנסה להתאים את עצמה לחברה בעיקר מתוך פחד של הסובבים אותה. היא אחרת ושונה, חושבת שהיא נערה מוזרה ורעה עקב המחשבות הנגועות והמוזרות שלה, והדבר גורם לה להרגיש אשמה רק על כך שהעזה לחשוב עלייהם. דניאל - הוא ההגדרה לחיים קשים. מתחבא תחת מסיכה גדולה, חוסך מלחשוף את הרגשות או המחשבות שלו. מבחוץ, דניאל נראה כאחד בעל חיים מופלאים שכל אדם היה רוצה. יופי גברי ומשגע, עבודה יציבה וחשובה, אישיות מופנמת ורגועה אך לצערו, כל הדברים שנראים מבחוץ הם ההפך הגמור מבפנים. כסף לא היה, כ

אף פעם אי אפשר לשלוט בעתיד שלנו, הבחירות שלנו בחיים יכולות לקרב אותנו בצעדים קטנים אל העתיד. גל זרמון מנסה להסתיר את המשיכה הענקית שיש לה כלפי הידיד הטוב שלה, ניב. שתיהם נמצאים בחבורה מגובשת, משפחתית וקטנה. היא מנסה להסתיר את המשיכה שלה אל ניב בקושי רב וכאשר היא מגלה שגם הוא מגלה כלפייה משיכה זה עומד להתפוצץ. אחרי הכל איך אפשר לא להתאהב בניב? שחקן כדורגל מצליח, עטוף בהמון בחורות שרק רוצות לטעום ממנו ומתמכרות מהרגע הראשון...אין ספק שהסיפור ימכר אותכן.