זו תחילת שנת 2020, הארי ולואי קרובים לתחילת סיבובי ההופעות שלהם, והארי בהחלטה של רגע שולח ללואי הודעה. מרגע זה חייהם משתנים, והם נקלעים לסערה שתסחוף אותם אל העתיד, ואולי גם אל העבר. טריגרים: פגיעה עצמית, אלימות במשפחה

"אתה כולך שלי, קאפקייק, שלא תעז לשכוח את זה." "ברור, ואתה המאפין הממורמר שלי." "אנחנו באמת צריכים להשיג לי כינוי חדש הארי." הארי לא טרנס, הוא פשוט אוהב להתלבש בבגדים של בנות, ולואי לא פאנק, הוא רק אוהב קעקועים ופירסינג, ובואו לא נשכח את הארי.

לא כל הצדדים באהבה יפים. [הושלם] טריגרים: מחשבות אובדניות. אזכורי: התאבדות, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה.

-גמור- לואי ומשפחתו עוברים לגור בהולמס צ'אפל. הכל כרגיל עד שאמא של לואי שולחת אותו למאפייה לקנות לחם והוא פוגש שם בעובד חתיך וחמוד שגורם לו לפקפק במיניות שלו. מה היה קורה אם הבנים לא היו הולכים לאקס פקטור. **כל הבנים באותו הגיל **לנייל לא הולכת להיות חברה כל עוד אני כותבת את הפאנפיק הזה אז נייל רווק נחשק **המון רפרנסים כי אני חיה בשביל רפרנסים אזהרה: -שפה גסה -אם האיי קיו שלכם יורד אחרי קריאת הפאנפיק, אל תאשימו אותי כתבתי את זה בכיתה ז לא לשפוט

"את בטוחה בזה?" "כן" "בטוחה בטוחה?" "כן! אתם לא תצליחו לשנות את דעתי" הרמתי קצת את קולי "זה יגרום לפרדוקס הזמן" "אני יודעת טום" "לכמה זמן?" "אני נוסעת לחודשים קיילי" "תזהרי דארסי" שניהם אמרו יחד "אני אזהר" עשיתי טעות. טעות איומה שבמימד אחר היא לא קרתה. אבל זה מימד אחר ואי אפשר לעבור אליו. חזרתי ל2010. במקור אני מ2040. חזרתי 30 שנים אחורה. וגרמתי לאחד מהאבות שלי.... להתאהב בי. אני כישלון. אני לא ראויה להיות בת למשפחה סטיילינסון. כלומר סטיילס. סטיילינסון הוא חיבור לסטיילס ולטומלינסון . כן, ההורים שלי הם לואי טומלינסון והארי סטיילס וביחד זה סטיילינסון. אני הבת שלהם. דארסי. שהרסה את הכל

אני לא יודע אם אתה יכול לבחור במי אתה מתאהב, מי לוקח בסוף חתיכה קטנה מליבך כשהוא עוזב. אם מישהו היה שואל אותי אני לא חושב שהייתי בוחר בהארי סטיילס, ואני לא יודע אם הוא היה בוחר בי. אבל כשאני עומד כאן, מסתכל בחזרה על הדברים דרך עדשה של הבנה ברורה כשמש, אני אוהב את הבחירות שלי. מבוסס על אשמת הכוכבים של ג'ון גרין :) http://infinitylourry.tumblr.com/Catch_Me_Im_Falling

"אתה בטוח?" "למה אתה מחכה?" --- Credit: uniquelyxlarry

[הושלם] "אני אומר לך להתראות, לו." אני מחייך והדמעות זולגות על פני כאשר אני מושיט לו את ידי ועוצם את עיני יחד איתו. טריגרים: פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, הפרעות אכילה, בולימיה, התאבדות, אלכוהליזם, סרטן, מוות, הומופוביה.

לואי, תלמיד בכיתה יב' והארי, תלמיד כיתה יא', מתחילים להתכתב באופן אנונימי לחלוטין. ובטעות - הם מתאהבים. אבל דווקא כשהכל מרגיש טוב, העניינים מסתבכים. ההורים של הארי מגלים על הנטייה שלו- ובואו נגיד שזה לא נגמר טוב! הסיפור מכיל~ ♡ הומוסקסאליות. ♡ תכנים כמעט מיניים. ♡ הטרדה מינית. ♡ גיל 14+ ♡ לארי לארי לארי לארי תהנו, רין♡ *גמור*