"ציפור זהובה קטנה שפורשת כנפיים בתוך עיגול של זהב,ובמקורה של הציפור יש חץ.אני מזהה את זה,זה סיכת העורבני חקיין...הסמל של המרד,הסמל של הכוח והחופש" ---------------------------------------------- --------------------------------------------- פרימרוז אוורדין בת ה12 ,מתבגרת רגילה,מתעניינת בעבר של הוריה. יחד עם אחיה פיט,הם חוקרים יחדיו את העבר וחוזרים בזמן לתקופה של הוריהם בדרך הם פוגשים אנשים שלקחו חלק מאוד גדולה בחיים של הוריהם

[מוקפא] "ואז, פתאום, זה מכה בי - הסיכויים ממש לא לטובתי הפעם" אנני קרסטה בת ה18 נשלחת לסבב ה70 של משחקי הרעב. היא נערה כחושה, לא יפה או מוצלחת במיוחד, אין בה כישרון בחץ וקשת, או בחרב, אבל דבר אחד יש לה שאין למיועדים האחרים - מוח ערמומי ומבריק, שכבר שנים רבות מוציא אותה ממצבים איומים. כשבבית צופה בה משפחתה וחברייה המבועתים, הקהל בקפיטול מצפה לראות דם נשפך ו23 נערים ונערות גדולי גוף רוצים במותה, נראה שהיא לא תחזור הביתה בקלות. אבל אי שם במחוז 4, מחזיק לה אצבעות אדם בעל עוצמה רבה. תודה לאמורה המדהימה והמוכשרת על הכריכה! TW מוות ורצח

#הושלם, תודה לאל# "נערוך סבב נוסף של משחקי הרעב עם ילדי הקפיטול," אומרת קוין. "למה לא?" משיבה ג'והאנה. "זה נראה לי הוגן מאוד. לסנואו יש אפילו נכדה. אני מצביעה בעד." ~ מתוך משחקי הרעב 3 ~ סיפורה של לוסי סנואו, נכדתו של הנשיא. לוסי נשלחת למשחקי הרעב ה76, הנקמה האחרונה של מורדי המחוזות בסבא שלה. לוסי יודעת שהיא תיהרג בזירה, שלא יתנו לה לחיות; בכל זאת היא עושה כמיטב יכולתה כדי לשרוד, ובו זמנית מנסה להציג את סבא שלה במשחקים באור חיובי בעיני קהל הצופים. - אזהרת טריגר: הספר מכיל קטעים גרפיים מאוד של אלימות. על אחריות הקורא בלבד :) פאנפיק חביב באורך 25,601 מילים. מקווה שתהנו! חשוב לי לציין שאני הראשונה בווטפאד (ווטפאד ישראל לפחות) שכותבת פאנפיק על משחקי הרעב של הקפיטול. הסיפור הראשון שכתבתי כאן. הוא בהחלט לא מושלם, אבל ממנו רק התפתחתי. יותר ממוזמנים לקרוא את "האגדות המקוריות" שלטעמי כתוב יותר טוב ואני הרבה יותר שלמה איתו.

הכותרת אומרת הכול.