Hadar42
קטעי הכתיבה שלי מפוזרים (למען האמת, היו מפוזרים. * משיכה באף * סניף סניף ) בכל מיני מקומות (קבוצות וואצאפ רנדומליות, קבוצת הוואצאפ רק עם עצמי שכתבתי בה (בדגש על לשון העבר), גוגל קלאסרום של סדנת הכתיבה שאני בה, ועוד מקומות שונים, משונים(ארץ הרעיונות, שבה יצורים זעירים מתעדים את כל קטעי הכתיבה של אנשים מעולמנו,(וואו. זה משהו שאני צריכה לכתוב.) עולם מקביל שבו כל דבר שנכתב מגובה אוטומטית אל המחשבים של הממשלה, וכו') ומוזרים) וזה לא מצב טוב (ממש לא מצב טוב).
כבר הרבה זמן הסתובב לי בראש הקטע הזה שאני צריכה לגבות ולרכז אותם, אבל מחוסר זמן ומוטיבציה זה לא קרה. כך העניין נמשך, נמשך, נדחה, ונדחה(אני מאוד טובה בדחיות) עד ליום הרה הגורל. יום מהסוג של לפני ואחרי, שבו כל הסטוריית הוואצפ שלי נמחקה, ובכללה גם כל 200 ויותר קטעי הכתיבה שלי שלא גובו בשום מקום.
והיום. חודש, שבוע, יומיים (יש לי אמונה תפלה נגד המספר שאחרי שמונה ולפני עשר), ושלוש שעות לאחר הרגע הנורא ההוא, אני סוף כל סוף, מרכזת את שרידי הפליטה, האודים המוצלים מאש, קטעי הכתיבה שאצליח למצוא, במקום אחד.