בריאנה בורחת מאימת משפחתה, ועוברת לאיטליה תחת זהות בדויה. שם היא מוצאת את עצמה במערכת יחסים עם ג'ונתן, בוס מאפיה קר וקשוח, שמערערת את כל מה שחש על שליטה. כשסודותיה מתגלים, הם מצטרפים יחד למאבק מסוכן לנקמה. בין פיתוי לכאב, בין סודות לאמת, האם הם יצליחו להתגבר על כל מה שמפריד ביניהם? טרופים: גראמפי&סאנשיין, קר לכולם- רך רק בשבילה, רכושנות/קנאה, הכחשה רגשית, מאפיה, היפה והחיה, משפחה שבוחרים, התפתחות איטית.

"לעזאזל מה אני מבקש כולה הזדמנות אחת" "לא" "את מפחדת להתאהב, זה העניין? "לא, אני מפחדת להיפגע!" קייט היא בחורה בת 17 וחצי ביישנית ושקטה שעוברת לעיר חדשה ושם היא פוגשת בליאם הבאד בוי של העיר, בחור כריזמטי וחצוף שכול הבנות חולמות לצאת איתו. ~מקווה שתאהבו~

החיים שלי יולי ברנע היו די פשוטים , בית ספר וללכת לישון ב10 כדי לקום עירנית , ובימי שישי בלילה לצאת למרכז עם החברות הכי טובות שלה . היא יפהפייה , היא טובת לב , חמה ואוהבת . בת להורים דואגים ואוהבים ואחות קטנה לאח גדול בצבא , מצליחה בלימודים . לא שותה ולא מעשנת .לא יוצאת למסיבות , שומעת שירים שקטים רובם באנגלית , לא מתחצפת ואף פעם לא שוברת את החוקים . - רועי לוי , כל אחד באיזור באר שבע ידע שבכל מקום שרועי נמצא .. יש בעיות רועי קר לב , אדיש , חמום מוח ובעיקר אגואיסט , הוא משחק בבנות ונחשב ל״זיין״ של באר שבע והסביבה . הוא עשיר , וחיית מועודונים , אין לו בעיה להסתבך בידיעה שאבא שלו ידאג להכל . הוא שותה ומעשן ומיותר לציין שמשתמש בסמים . הוא לא אחד כזה שאכפת לו מאחרים , את רוב הזמן שלו הוא מבלה בלהיכנס לצרות . מה קורה כששני הפכים מתאהבים ? והאם זה לטובה?

אדל בת ה17 היא ילדה שקטה, לומדת ביא׳. כשהיא עולה לאוטובוס היא פוגשת בבן, חייל לוחם בגולני בן 20. בן השטותניק והפרוע גורם לה להתאהב בו בשנייה. שניהם מתחברים מהר ואפילו הופכים לזוג מהסרטים. האהבה ביניהם לא נגמרת ואפילו לא לרגע, אבל אז מקרה אחד ממוטט אותם לגמרי. ״היי, דלה שלי, אני מבטיח שיהיה בסדר״ לחש ונישק את שפתיי ואני הנהנתי בשקט. ידעתי שיקרה משהו. אני ידעתי. הפחד אכל אותי מבפנים אבל לא רציתי לספר לו. הוא עטף אותי אליו ואני צחקקתי. ״תודה שאת כאן״ לחש ואז נישק את מצחי בפעם האחרונה ויצא מהדלת. לפתע ראיתי מכתב נופל מהתיק שלו. ״בן!״ קראתי והוא הסתובב אליי בשאלה. ״לא.. לא משנה, אוהבת אותך!״ אמרתי בחיוך ודמעות עמדו בקצוות עיניי. בן הנהן והלך ואני הרמתי את המכתב ואחזתי בו. ׳מכתב פרידה לקטנה שלי׳ הלב שלי הפסיק לפעום לרגע והרגשתי שאני מתמוטטת. הוא רשם לי מכתב פרידה. התפללתי שלא אצטרך את המכתב הזה ושלא אראה אותו יותר לעולם.

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

"Smoking is bad, you know." The placid voice speaks up from the distant dark corner, nothing to see but a tall silhouette and an orange glow of a cigarette cherry. "It's the least of my problems," I murmur with my own between my lips, proceeding to feel the stagnant debris valley my throat when I suck delicately. He exhales a chuckle of cynical amusement, his footsteps getting every step clearer to my eardrums until I eventually sense body heat burning my back. "And why is that?" He whispers over my shoulder, hands inviting themselves to grip the railing in front of me so I become a prisoner between his inked arms. I swallow. "Because you'll be the one to kill me first." // Aven Brooks is hired to take pictures for the world-renown punk rock band known today as Duplicity; hoping the experience gets her into her most elite-dreamed university. However, when her lenses accidentally capture more than just cheeky sound checks and performances, she comes to a horrifying discovery that Duplicity is anything but a band. Appalled and frightened, she's trapped. *HIGHEST RANKINGS* #1 IN HARRYSTYLES #1 IN ONEDIRECTION ALL RIGHTS RESERVED TO @happydays1d NOT ALLOWING TRANSLATIONS! CONTAINS VULGAR LANGUAGE / DRUG ABUSE / SEXUAL CONTENT / DESCRIPTIVE VIOLENCE / MENTAL HEALTH READ AT OWN RISK!

הסיפור האמיתי של לילי אוואנס וג'יימס פוטר

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר