"היא רק ידידה"... אדריאן נוהג להזכיר זאת שוב ושוב. "מרינט היא ידידה נפלאה", אבל לא יותר מכך. נכון? הרי אדריאן מאוהב בחיפושית, והוא בכלל יוצא עם קגאמי. אז אין מצב שמרינט היא לא רק ידידה. נכון? הרי היא מאוהבת בלוקה, ויוצאת איתו. אז אין שום סיכוי קלוש שאדריאן בעצם אוהב את מרינט. רק את מרינט. נכון? "היא רק ידידה"...

אולי אתם מכירים את מרינט ואדריאן.. את הסיפור הלא גמור שלהם שעורר עצבים בכולנו.. מאסטר פו - שומר המופלאים (נכון לשנת 2020) עשה טיול קצר לארצות הברית כדי לחפש נער או נערה מתאימים לאחוז בְּמופלא. ואז הוא הגיע לברוקלין. ;הספר מספר על חייהם של שני נערים בני 16; הלנה רוסו, נערה מתוקה, קשוחה אך עדינה, חברות היא לא צריכה הרבה, היא נערה מתבגרת ממוצעת שזקוקה להרבה אקשן. מהצד השני יש את סאם קנת'. נער נאה מאוד, הוריו לא נוכחים בבית בגלל ענייני עסקים, ילד עשיר שגר לבדו. בילדותו הוריו נכחו מעט ממה שזכר אך החברים תמיד עמדו לצידו באש ובמים. שני הנערים המקסימים האלה מחפשים את הדבר שישנה את חייהם, אבל איפה כבר יש לחפש? סאם והלנה לומדים באותו התיכון. הם מודעים אחת לקיומו של השני אך לא טרחו להציג אחד את השניה, לא חשבו שהכרחי. זהו סיפור אהבה בין שני נערים ובין שני גיבורים. מקווה שתהנו!🤩

שני הפכים, אש וקרח. בן כפור ובת אור. אהבתם של שני אלפים, משתי אומות שונות עלולה להביא לכאוס גדול. ריין, אלפית בעלת שיער אדום כמו להבה, השולטת באש. סבסטיאן, אלף עם עיניים סגולות ושיער לבן, מנהיג הכפור. נבואה ניבאה אסון גדול בעקבות אהבתם. אך האם "אהבה" כשמה כן היא, היא זאת שתביא לכאוס שממנו חוששים כולם? קרדיט לכריכה: @sunshiny0

"למה הן כל כך חשובות, הנשים המסכנות האלה?" שאלתי בזלזול, מנסה להסתיר את הסקרנות שלי לדבר היחיד שמעולם לא הצלחתי לפענח- נשות אנשי המאפייה. "הן הפיסה האחרונה של האנושיות שלהם." לחשה בצער "במילים אחרות; הן החולשה והעוגן. בלעדיהן, הגברים היו מכונות הרג ללא נשמה, בלי אף מעצור." הסבירה "למה למישהו אכפת? הכי כל המאפייה הזאת בנויה על דם." גיחכתי "עדיף להילחם בדבר אנושי ולא מכונת הרג." •°•°•☆•°• טרופים: משונאים לאוהבים זיוף נישואים מאפייה ספייס 2.5/5

"זאת אומרת, כמה טיפשים ראש העיר חושב שאנחנו? כשהוא מציע לנו חדר תמידי במלון בתור 'תודה על כל העבודה שלנו בשביל פריז', כאילו שזה לא ברור שזה סתם תכסיס פוליטי בכדי להציג את עצמו בעין טובה אחרי כל הסיפור של מימון בית הספר, כאילו שנרשה לעצמנו לישון במלון שהוצע לנו בפומבי, ופשוט נשב ונחכה שעש-לילה-" "זה בניין ממש גדול," הוא הדגיש, ולפחות הוא נראה משועשע, כי היא בטוח שלא הייתה משועשעת מכל העניין, "אף אחד חוץ מאיתנו יודע איזה חדר נתנו לנו." "זה לא משנה!" היא לעגה, "זה עדיין סיכון הביטחון שלנו, הוא עדיין יכול לאתר את המיקום שלנו בכל דקה! חוץ מזה," היא הצביעה על המיטה פעם נוספת, "אולי שכחת? אבל נתנו לנו מיטה. מיטה. אחת!" או, החיפושית והחתול השחור קיבלו חדר במלון מהעיר, שמן הסתם הם אפילו לא יחשבו לשהות בו. אחרי הכל, זה לא יהיה מקצועי מצידם, נכון? (פאנפיק ליידינואר) קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Buggachat ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://archiveofourown.org/works/40286409 מוזמנים.ות להשאיר לה פידבק מדהים, כי הכי מגיע לה!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

"ואם כבר מדברים על גבינה, תשמור לי כמה לאחרי הדייט שלך." "דייט," אדריאן חזר אחריו, המוח שהיה לפני אותו הרגע בסחרחורת התפרק. הוא הסתכל לכיוון סלסלת הפיקניק שחיכתה על המיטה שלו. "זה לא..." "פיקניק בשקיעה?" פלאג אמר בנחירה. "ברצינות. תשתמש בראש שלך." או ליידינואר יוצאים לפיקניק שהוא לא דייט (הוא כן). (פאנפיק ליידינואר) קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: peachcitt ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://archiveofourown.org/works/34565371 מוזמנים.ות להשאיר לה פידבק מדהים, כי הכי מגיע לה!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

הערה לפני קריאת הסיפור: התגובות בסיפור הזה מלאות בספויילרים. אם אתן מאלה שאוהבות לקרוא תגובות, ממליצה לכן לעשות את זה רק לאחר קריאת הסיפור. --- סלינה נערה רגילה - עד כמה שאפשר להיות רגילה כשאת יתומה חסרת זיכרונות שחיה אצל אישה מתעללת ולומדת בבית הספר שבו כולם שונאים אותך. מאז שחגגה את יום הולדתה ה-16 היא חולמת חלומות מוזרים, אך לא מאמינה לדבר עד שפוגשת איש זר שנראה לה מוכר שמזכיר לה מי היא, מאיפה היא באה ומעכשיו - לאן היא הולכת. - הסיפור פורסם בעבר בישראבלוג, אך מחקתי אותו משם עקב העתקות. אם מישהי מזהה - כן, זו אני מהישרא'. כל הזכויות שמורות, ומקווה שתיהנו.

1# - בlove **הסתיים** פבלו ונטורה, ראש המאפיה האיטלקית. גרושתו כמו קוץ, ילדו כמו פרח. הוא גבר החלומות, חלום רטוב של כל אישה. החיים שלו מסובכים מידי בשביל להכיל בתוכם אישה עוצמתית כמו קטרינה, אבל הוא חייב להציל את העסק שלו מפניה. בלילה אחד חייו ישתנו, והוא יתקל בחייזרית קטנה ולוחמנית, בתא של חשפנית. קטרינה באקר, לוחמת עצמאית, חוצפנית ולפעמים קצת פתיינית. יש לה עבר קשוח עם המאפיה האיטלקית, ומאז שהיא ילדה קטנה, ליבה שחור ומלא נקמה. חייה רווי הדם מובילים אותה לזרועותיו, גם אם מסתתרת שם אי הבנה. השניים יעברו רכבת חיים ארוכה ומטלטלת, סוחפת ומענה. פבלו ילחם ויחזר אחרי קטרינה, עד שהמניע שלה יחשף, והכל יתפוצץ. קטע מהספר: ׳ידעתי שזה אסור, שכל רגש שיש לי כלפיו לא אמור להיות. אחרי כל מה שהוא עשה לי אני אמורה לשנוא אותו, לרצות לשרוף אותו. אבל אני לא מרגישה ככה כשהוא חוטף אותי מהמועדון בקנאה ורכושנות שלא הכרתי. הוא לוקח אותי מול כולם, שם זין ונעלם בחשכה כשאני זרוקה על כתפו. בטני משתוללת מהצורך אליו. אני רק רוצה לגעת בו, לקלף ממנו את החליפה המושלמת שלו... והפעם אני מוכנה לשאת בהשלכות.׳ טריגרים: • אלימות (תיאורים קשים) • פגיעה עצמית • מוות • קטעים מיניים • סמאט מפורט

"אליזבל בת ה-18 עוזבת את ביתה בישראל כשהיא מוצאת את עצמה בפנימייה יוקרתית בלונדון, בעקבות בעיות כספיות של אביה שנגרמו על ידי חובות לאנשים מסוכנים. בפנימייה, אליזבל מתמודדת עם דעות קדומות ובריונות מצד תלמידים, שמבוססות על היותה יהודייה, והמצב הכלכלי הקשה של משפחתה. אך כשמנהל הפנימייה, ניקולס, האיש הקר והמרוחק בגיל 26, נתקל בה, הם מתחילים לפתח קשר רומנטי מסתורי. ניקולס נאלץ לעבוד בניהול הפנימייה היוקרתית, בעקבות דרישות משפחתו, שמכריחה אותו להוכיח שהוא מסוגל להיות אחראי על כל ההון שלהם. בעוד שהיא נאבקת למצוא מקום בתוך עולם שבו היא לא שייכת, אליזבל לא יודעת אם היא יכולה לסמוך על ניקולס, האיש שמסוכן וקר, או אם הוא יוכל להיות המקום הבטוח שלה, כמו שהיא תמיד חלמה.״?

הרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום שאיננה מצליחה לזהות ממשיכים להופיע, וכשתפגוש בחמשת האחיות והאחים סמית' הכל רק ילך ויסתבך. "היא נשמה עמוק בהבנה מוחלטת שכבר התחרפנה סופית, עצמה את עיניה ועשתה את מה שאמרו לה לעשות. זואי קפצה מהצוק. הרוח פגעה בפניה ומשכה את שיערה השחור לאחור, האוויר הקנה לה חופש מוחלט ולא מוכר, אך בבת אחת הפסיקה ליפול ורגליה עמדו יציבות על קרקע זרה. כשפקחה את עיניה היא הייתה במקום אחר, חיה ובריאה לגמרי." *הכריכה לא שייכת לי, זו תמונה שמצאתי באינטרנט.