״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות

אני רוצה להסתכל על הכל ולומר עשיתי את זה.

מכירים את זה שיש את בן האדם הזה שחייב להציק לכם, לאמלל את חייכם, להרוס אתכם? אז לי יש אחד, וקוראים לו לואיס וויליאם טומלינסון, או בקיצור לואי. ובמקרה אותו בן האדם הוא השכן שלי. אזהרות: * שפה גסה * אלכוהול ועישון

[הושלם] הארי סטיילס היה קלישאה מהלכת. הבחור מלהקת הבנים המצליחה. הזמר עם הקול המדהים. האחד שהיה כל-כך מושך וסקסי עד שכל הבנות (וכנראה גם לא מעט מהבנים) רצו לעשות אותו. או שיעשה אותם, כל אחד והפנטזיה החולנית שלו. לואי טומלינסון שנא קלישאות. זאת הסיבה שהוא לא שמח מאוד בחברתו של הארי, למרות הזמן שבילו יחד בלהקה. יותר מכך, הוא די שנא אותו. הוא לא התחבר לדמות של הנער השקט והמופנם שהתגלה כרודף שמלות כל לילה מחדש. לילה אחד, כששניהם נעולים במחסן על חוף הים, האמת מתגלה. הארי, הנער הביישן והמופנם, בוכה. בוכה כל-כך חזק וכל-כך הרבה עד שלואי חייב להיחלץ לעזרתו. באור הבוקר שלאחר מכן שניהם נותרים מבולבלים, ואולי טיפה מאוהבים. אזהרות: *אזכורי אונס *תכנים מיניים *קיטשיות יתר