עמנואל אני וליאם היינו החברים הכי טובים מגיל 3 ומאז היינו בלתי פרודים,בגיל 14 התחלנו לצאת כשהוא נישק אותי פעם ראשונה והיינו ביחד 4 שנים עד שקרו דברים ונפרדנו בלי לומר מילה אני יודעת שליטם עדיין נוטר לי טינה, אבל מה שהוא לא יודע זה שיש במטבע שני צדדים ויש דברים שהוא לא יודע שיכולתי לשנות מאז שנפרדנו גיליתי שאני בהריון ומאז אני אמא במשרה מלאה וכשעדן שלי גדלה קצת התחלתי לחפש משרות שמתאימות בזמנים של הגן, כשלא מצאתי כבר המצב שלנו הדרדר מאוד כלכלית והייתי צריכה לבחור בין לקנות לעדן גלידה או לשלם את השכר דירה, בסופו של דבר מצאתי עבודה בחברה מאוד מוכרת עם שכר מאוד גבוה אבל מה שלא ידעתי שמי שמנהל אותה זה ליאם שהיה החבר הכי טוב שלי. ליאם- בגיל 18 נכנסתי לדיכאון אחרי שאהבת הנעורים שלי בגדה בי עם החבר הכי טוב שלי, אבל סבא שלי נתן לי שתי סטירות והצליח לאפס אותי עשינו עסקה שאני אסיים את הלימודים אתגייס ואצא לטיול הגיל ואז הוא יוריש לי את החברה הגדולה שלו, בהתחלה ממש לא האמנתי לו אבל ראיתי שהוא רציני וכך עשיתי, התגייסתי ליחידת צנחנים ומשם סיימתי ויצאתי להגשים את החלום הכי גדול שלי וטסתי לטיול הגדול, אחרי חצי שנה חזרתי לארץ ולמדתי בשביל לקבל את החברה של סבא, התחלתי לנהל את החברה כולה סבא היחידי שראה אותי והבין או

״הייתי בטוחה באותו הרגע שאני במקום הכי טוב בחיי, אך מאותו הרגע הכל התחיל להידרדר עם שיר אחד שתמיד נשמע ברקע, השיר של משינה שהתנגן במסעדה ״את לא כמו כולם״. ״את לא כמו כולם עינייך הם לפני העצב השמש שקעה אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר את תחברי אותו חלק חלק את לא כמו כולם הכי מיוחדת..״ מרום תמיד חלמה על ההוא שיראה אותה הכי מיוחדת מכולם. היא חשבה שהיא מצאה אותו רק שהיא לא הבינה שהוא זה שצריך למצוא אותה והאם כשהוא כבר יהיה לצידה האם היא תשמור עליו ולא תיתן לו ללכת?