מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.

דמיאן: אני אציל את הנשמה שלה ואקח את ליבה כפרס. המפלצות שרודפות אותה ישרפו באש שלי. כשהיא תראה את האש היא תתפרק, ואני אאסוף את הרסיסים בידיים חשופות. לא אכפת לי מהדם שלי... או מכל דם אחר שנשפך. היא ראתה את הגיהנום ואני אעשה כל דבר כדי שהיא תשכח מה זה. "Abuse can feel like love. Starving people will eat anything." אמיליה: הנשמה שלי רקובה וליבי אבוד. המפלצות שרודפות אותי לקחו אותם ואין לי דרך להחזיר אותם. אני נשברתי לרסיסים שמורעלים באפלה, האפלה תכניס לתוכה את כל מי שיתקרב. אני נמצאת בגהינום אבל עדיין בחיים. "Hell I empty and all the devils are here." תוציא את ליבי הוא ספר רומנטי אפל. מאוד אפל. אמיליה כל חייה הייתה במקום הכי גרוע שאפשר לחשוב עליו. כבר 17 שנה האהבה היחידה שהיא מקבלת היא רעל וריקבון. היא מתה אך ליבה עדיין פועם. אי אפשר להציל אותה, וגם אם ינסו... היא תעדיף את המפלצת המוכרת מאשר את המפלצת שצריך לחקור מחדש. אך דמיאן הוא לא מפלצת. הוא שטן. הוא יהרוס כל דבר שיראה. אך המטרות שלו טובות. אמנם הוא בן 32 והיא רק בת 17, הוא עדיין יקח אותה לעצמו. היא עדיין שלו. הלב שלה תמיד שייך לו. לא משנה אם הוא מורעל. דמיאן יציל את אמיליה מהגהנום וישיב אותה על כס המלכות יחד איתו.