״רק אל תשכחי, הגבול בין שנאה לאהבה דק.״ ״במקרה שלנו, הגבול הוא עבה ביותר.״ ״עוד נראה לגבי זה איזבלה... ואל תשכחי, זה שהגבול עבה לא אומר שאי אפשר לחצות אותו. האמת שזה רק מאתגר אותי, ואני אוהב אתגרים.״ הוא קורץ לי, ויוצא מהחדר. משאיר אותי מבולבלת עם אלפי מחשבות.

האם היא תהיה מסוגלת להסתכל דרך הצלקת? -אני רק המתרגמת של הסיפור הסיפור במקור הוא של -harrytata קרדיט למי שעיצבה את הכריכה Herwalls

׳תעצמי עיניים׳ ׳למה?׳ ׳כדי לא לזכור׳ לחשה לי אמי ונשקה למצחי. ׳חלומות פז מתוקה...׳ • • • • • • התעוררתי בבית חולים. לא זכרתי כלום. החדר היה מלא בשוטרים. כששאלתי מה קרה הם קפצו לנוכח העובדה שהתעוררתי. ״איפה אני?״ שאלתי ״בבית חולים״ ענה לי שוטר.ראו עליו שכל שניה במחיצתי בלתי נסבלת בעיניו . ״למה כל השוטרים האלה כאן?״ שאלתי בבלבול. אבל אף אחד לא ענה לי. לא זכרתי כלום.לא עבר,לא אנשים,כלום. זכרתי רק את השם שלי. אנבל קראונסטון. ואחרי זה גם גיליתי שרצחתי מישהו. ולכן נכנסתי לכלא. וכאן זה רק התחיל. כל הזכויות שמורות©yael_alisa_lesovoy