קלאני לייסון, עזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו דרכה היא השאירה חותם, קלאני לא יודעת שהקרב האמיתי שלה הוא עם העבר, עם הזיכרונות שלה, ועם אנשים ששבים לחייה כעבור שנים. - הושלם -

כמה שאני אוהבת אותו, כך אני שונאת אותו באותה המידה. הייתכן דבר כזה? בלילה בהיר בערו עיניה של סן אל מולו, כשהיא יודעת שזה מבט שווא. "זה לא נראה לי" כך זה תמיד קורה, אני זורקת משפט בהחלטיות ומפתיעה את עצמי. כמו ניבוי, כי אני תמיד צודקת, כשאני שוללת, זה נגמר. וכשאני מביעה חיוב, אני ממשיכה לזרום ולזרום.. והכל קורה. איך כל זה קשור לכוחות שלי? היא רק נערה והיא יודעת, שאהבה זה דבר קסום וטהור, עד שמתערב בו רגש אחר.

הלן היא לוחמת שעיבדה את כול היקרים לה, היא הלוחמת הטוב ביותר שתכירו היא אדישה לרוב, היא תמיד מיתמודדת ואף פעם לא בורחת, אבל יש דבר אחד שישבור אותה, ושובר אותה כול הזמן, מדקה לדקה, משניה לשניה, מישמה אחת שתישנה את החיים שלה מקצה לקצה היא תנצח את הפחד הכי גדול שלה או שלא? כנסו ותגלו קרדיט על הכריכה המהמת

חיים חדשים. חברים חדשים. זיכרונות חדשים. יום אחד סוזי ג'ונסון מתעוררת במרפאה במחנה החצויים. אבל הדברים היחידים שהיא זוכרת אלו: ידע בסיסי (לכתוב, לקרוא (מזל), לרכב על אופניים וכולי...) הכל על המיתולוגיה ועל החצויים. ואת שמה המלא. היא פוגשת המון חברים חדשים (ואהבה חדשה) ומגלה שיש לה תכונות מיוחדות ושהיא אחת מהחצויים הכי חזקים אי פעם. אחת התכונות המיוחדות שלה זה שצבע שיערה וצבע עינייה משתנה לפי רגשותיה. מה שגורם לאנשים קצת לחשוש. לסוזי יש עור לבן, גוף קטן, נמוך וחלק, עיניים כחולות ושיער אדום. אדום! לא ג'ינג'י, אדום! (אני יודעת שבתמונה היא ג'ינג'ית, תנסו לדמיין אותה אדמונית.) וכאן (במחנה החצויים) מתחיל מסעה עם חצויי, נצר, ואהבת חייה. לאט לאט מתחיל לחזור אליה הזיכרונות שלה, מה שעלול לסכן את חייה.

'ערפד, בן-זאב, ובת ים. מה משותף לשלושתם? הם כולם יצורים. מעיין מפלצות. עיוות לא ממש ברור של האנושות. העיוותים האלה תמיד היו מתחבאים בין הצללים, מנסים להסתיר את קיומם, אחרת יתחיל מצוד אחרי ראשם. אך יום אחד. ברגע אחד ומיוחד, נפגשו, וללא כוונה, שלושת המייסדים. והמייסדים הבינו שיש בבירור עוד הרבה עיוותים כמותם, והחליטו לצאת מין הצללים. בתחילה, הדרך הייתה קשה ולאנושות היה מאוד קשה לקבל שכל המיתוסים הם אמתיים ולא איזה סרט גרוע, אבל כיום, יצורים כמוני מסתובבים בין אנשים רגילים לגמרי. אומנם, הרבה עדיין מנסים להרוג מפלצות, אך אנחנו יודעים איך להגן על עצמינו.ובתאריך 1.9.2012 פתחנו לעצמנו את תיכון המפלצות הראשון' "נו אבא, מה דעתך על הכתבה שלי?" "כתבה מדהימה מוות שלי, כל הכבוד, עכשיו רק תוסיפי את זה לעיתון בית הספר, וכולם יתלהבו ממנה כמו שאני התלהבתי."

אוקיי אז המשתמש הקודם שלי ziv12ziv נמחק אז פתחתי חדש בגלל שלא כתבתי בעוד מקומות את הסיפור חוץ מהמשתמש הקודם פתחתי חדש אז תכנסו תקראו ותהנו! אוהבת♥️ 👼🏼תודה ענקית ל-@Angie_s על הכריכה👼🏼 אגם בנסון גיל:17.9 תאריך לידה:29/8/2001 עדות:יוונית וספרדית. עבודה:דוגמנית,שחקנית,רקדנית וזמרת.-(בחו״ל ובישראל) מס׳ עוקבים באינסטגרם:57.4M מס׳ עוקבים בטיק טוק:56.3 קצת עלייה: עדינה,חכמה,יפה,אוהבת לעזור וקצת פחדנית. רקע עלייה: עברה חרם בכיתה ט-י״א (אמצע השנה של י״א) באמצע שנת הלימודים של י״א התחילה להתפרסם בזכות הטיק טוק והאינסטגרם היא עשירה בזכות עצמה בלבד. אין לה אמון באף אחד חוץ מאלינור לוי חברתה הטובה אשר הייתה מכיתה א׳ ועד היום ואני מאמינה שעד סוף חייהם. אימה מתה מסרטן שהייתה רק בת 14 אביה ואחייה נעלמו אך מה קורא שהיא מוצאת אותם...?

״הכל שונה עכשיו. נכון?״ שאלתי והסתכלתי על הסדינים הלבנים כשלג שציפו את המזרן הרך של המיטה. ״יותר שונה ממה שאת חושבת..״ הוא אמר ובדק את צווארי. ~~~~~~~~~~~~~~~~ ׳מציאות׳.. ׳המצאות׳.. דיי דומה, לא כך? רבים מכם בטח חושבים שהמציאות זה דבר קבוע, יש דברים שקיימים ויש דברים שלא קיימים ובחיים לא יתקיימו.. אבל, מי אמר שזאת האמת? מציאות היא המצאה של אנשים שהתכחשו לאמת שעמדה מולם, למה שהפחיד אותם וגרמו לשאר העולם להאמין שכל הפחדים האלה לא קיימים. איך אני יודעת את זה אתם שואלים? אני אחת מאלה שהגורל גרם להם להכיר במה שהמציאות הסתירה. עולם שלם של.. בעצם, אני אתן לכם לגלות לבד. אבל כרגע יש לי רק דבר אחד לומר לכם. אל תסמכו על ׳המציאות׳. זאת שכבה עבה של שקרים שפשוט צריך להסיר אותה ולראות מה יש מתחתיה.. ~~~~~~~~~~~~~~~~~ הכירו את סיפור החיים המשונה והמעט מטלטל של אפריל ולנטיין. ילדה יתומה שעזבה את דודתה שבטקסס בכדי לבנות לעצמה עתיד שיעזור לשתיהן. אבל היא לא ידעה שהדרך שבנתה לעצמה בדמיון היא מעט שונה מ- ׳המציאות׳.. ~~~~~~~~~~~~~~~~~ זהו הסיפור הראשון שלי ואני מקווה שתהנו לקרוא אותו כמו שאני נהנת לכתוב אותו❤️ ~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמילי לא יכולה להגיד שהיא לא ציפתה לזה. לזה שיעיפו אותה מהבית לפנימייה. כי היא כן. 'קורס גרדן'. ככה קוראים לפנימייה שבה אמילי עומדת לחיות את שארית חייה כנערה. פנימייה של ילדים סנובים, עם התנהגות מושלמת, ציונים מושלמים, טחונים ולא יודעים מה זה בעיות. אבל, כפי שמסתבר, זה לא באמת ככה. הפנימייה הזאת מסתירה הרבה דברים מתחת לפני השטח. אמילי אמנם ידעה שיעיפו אותה מהבית לפנימייה, אבל היא לא ידעה שהשנים שלה בפנימייה יהפכו לשנים הטובות והרעות ביותר. היא לא ידעה שהיא תרכוש חברות. ובטח שהיא לא ידעה שהיא תמצא את עצמה מסובכת עד מעל הראש בסיפורי אהבה.