ג'ימין רוצה לבכות. כי הנער - ג'ון ג'ונגקוק, כפי שלמד לפני שבוע - הוא ההפך הגמור של ג'ימין. והוא האדם אתו החבר של ג'ימין בוגד בו.

לולא הטעות היחידה שעשה, ג'ימין כנראה עוד היה בקולג' שלו, משתובב עם החברים שלו, ולא מוחזק בכלוב הזה כמו בובה כלואה. לברוח. זאת הייתה המחשבה היחידה בראשו, הוא לא רצה שום דבר חוץ מלברוח מהמפלצת בשם ג'ון ג'ונגקוק. אבל ג'ונגקוק היה איש מאוד עשיר וחזק עם אין סוף אוהדים. בריחה נראתה כמו משימה בלתי אפשרית, במיוחד כשג'ונגקוק התעלל בגופו כל לילה ללא סוף. ג'ימין תהה לעצמו כל יום אם הוא אי פעם יצליח לצאת מהאחוזה, אבל לאט לאט הוא התחיל להרגיש חיבה מוזרה לאיש המסתורי הזה.

משפחותיהם של ג'ונגקוק וג'ימין היו יריבות במשך עשרות שנים, שקועות בחיים של עושר והצלחה קיצוניים. הם טופחו, מאז הלידה, להרגיש רק טינה ושנאה אחד לשני. למרות הידיעה שהם אינם מורשים לקיים אינטראקציה, שהם נועדו להיות מתחרים ולא יותר - הם לא יכולים שלא לחזור אחד אל השני. במשך השנים, מאז גיל העשרה, הם לא יכולים להפסיק את המשיכה העזה שהם חשים אחד כלפי השני.