בכל תיכון יש בריונים, בנות מקובלות, חנונים, ספורטאים, ויש את אלה בלי המסגרת הזאת, אלה שפשוט מחכים לעבור את הדבר הזה שנקרא תיכון. אני שייכת לאנשים האלו. בתיכון "איקמרה" זה בדיוק ככה. רק שאצלנו הבריונים לא בדיוק בריונים, הם יותר מקובלים עשירים. מה שהופך אותם לבריונים זה העובדה שאם תתעסק איתם אז תהיה מסומן אצלם. וברגע שאתה מסומן חובה על כולם להיות נגדך... לכן החוק הראשון בלעבור את התיכון חי הוא לא להתקרב אליהם. להתרחק מהם. אני הצלחתי במשימה הזאת, שמרתי על החוק ונשארה לי עוד שנה אחת בודדה לסיים את התיכון. אבל דווקא בשנה הזאת משהו גרם לכך שאני אתקל בהם. ומהיום שבו נתקלתי בהם ידעתי, החיים שלי הולכים להשתנות. אז ברוכים הבאים לתיכון "איקמרה". ברוכים הבאים לחיי...

"לפני חמש שנים בני האדם גילו על העל טבעי. בהתחלה הממשלה לא ידע איך להגיב,בכל מקום בחדשות דיברו על הגילוי שאנשי זאב,ערפדים ומכשפות קיימים. בני האדם פחדו וכך החליטו החלטה פזיזה,לצאת למלחמה מול העל טבעי,וזאת הייתה הטעות של כולנו. הם היו יותר מידי חזקים וכך תוך כמה חודשים בודדים הם הכניעו את המין האנושי,המין האנושי נפל על ברכיו. אבל זה לא נגמר הערפדים רצו להיות המין השולט ויצאו למלחמה נגד המכשפות ואנשי הזאב. המלחמה הייתה עקובה מדם וגזע שלם כמעט נכחד,המכשפות שועבדו לערפדים ואנשי הזאב,וטופלו בתנאים יותר גרועים מהאנושים. הכל בגלל שמכשפה לא יכולה להיות המייט של איש זאב או של ערפד. מייט או שעלי לומר מיועד הוא הנפש התאומה של הערפדים ואנשי הזאב,בלי המייט שלהם הם לעולם לא יהיו שלמים ושתמיד ירגישו חוסר. בנוסף אנשי זאב חזקים יותר כמו בתא ואלפא היו משתגעים בלי בן זוגם,לכן הוחלט חוק שמגיל 16 כל נער/ה אנושית חייבת להשתתף בנשף המייט עד גיל 30 כאשר הסיכוי שיש לה או לו בן זוג בחיים הוא כמעט אפסי. אנשי הזאב והערפדים לא הצליחו לחיות בשלום זה אם זה ובכך המשיכו במלחמה. לבסוף הערפדים נוצחו והגזע שלהם הושמד ועד היום הניצולים נירדפים. אני תקוע בעולם מלא במפלצות,מפלצות הניקראות אנשי זאב.״ ~~~~~~ כל הזכויות שמורות

נגמר לך הכסף....על מה תתערב עכשיו?" האיש שאל בקול לעגני וזווית פיו התעקמה לחיוך חולני. "אתה רוצה שנתערב על חיים?" שאל ועיניו שידרו לפתע רצינות מסוימת שגרמה למי שמולו להירתע מהשאלה המלחיצה. הוא רצה להמשיך להמר, הוא לא רצה להפסיק, הוא לא יכל להפסיק. האיש הרים את גבותיו לעברו, מזרז אותו לענות. וכאשר הוא הודחק לפינה עלה במוחו רעיון מעוות, אך בשבילו הוא היה גאוני. הוא חייך מהרעיון של עצמו בשביעות רצון ואמר, "החיים של הבת שלי." החיוך של האיש נעלם פה אחת ופניו הרצינו ובחנו את הפנים של האדם שישב מולו במלוא הספק. החיים של הבת שלו, איזה אבא ימכור את הבת שלו בהימור מפוקפק עם אדם שהוא כלל לא מכיר. "אתה רציני?" הוא המשיך לבחון את פניו בזהירות כשהאדם מולו הנהן בחיוך מחליא, "רציני" ענה והסתכל על קלפיו עם חיוך קל. האיש הסתכל פניו של האדם הלחוץ מולו ועל קלפיו עם חיוך ממזרי ואמר, "ההימור התקבל." וברגע עלה לאותו אחד בעל הרעיון המעוות רעיון לא פחות מעוות. הוא יכול פשוט להמשיך להמר עליה בלי שאף אחד ידע. הרעיון עבד עד לאדם השלישי וכשהוא התגלה אותו אדם הוכה למוות. אך באותו לילה הוא כן הצליח להמר על אותו ההימור עם שני אנשים שונים. אנג'ל, ילדת ההימורים המדוברת. ילדה חסרת מזל שגדלה בלי לראות אור יום למשך שנים חושבת כי אם מותו של אביה

''את לוחמת, רייג'ין,'' הוא אמר לה כשהביט עמוק אל תוך עיניה. ''את נלחמת עבור כל מה שאת מאמינה בו, עבור כל מי שאת אוהבת. את לא נותנת לפחד לעצור בעדך ואת לעולם לא מוותרת. אומרים שהאריה הוא מלך החיות. שהוא המנהיג והשולט, אך בסופו של דבר את יודעת מי דואג להכל? את יודעת מי בסוף דואג לאריה? מי דואג ללהקה? הלביאה. בפעם הראשונה ששמעתי על זה לא יכלתי שלא לחשוב עלייך. את לביאה, רייג'ין. אומנם אף אחד לא מכיר בכוחות שלך, אומנם כולם חושבים שאת פחותה יותר משום שאת אישה, אבל אף אחד לא יודע שהאמת היא- שאת מלכת האריות.'' ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~ -הגרסה האנושית שלי למלך האריות(: -כל הזכויות שמורות!!! אין להעתיק/לצלם וכ'ו... -אפשרות לרכוש מודפס, דברו איתי בתגובות❤️ -קריאה נעימה!!!

-ספר ראשון בסדרת 'הסמלים'💕- הסדרה הושלמה❤️⁩ ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~ ''מה מסמלת לך השקיעה?" הוא שואל אותי לפתע, ולא לוקח לי זמן רב של מחשבה כדי לענות לו על כך. ''התקווה, החלומות, האמונה, הרגשות... והמחשבות שיש לנו בכל יום.'' ''ממתי את צופה בשקיעות?" ''מגיל עשר אם אני לא טועה, אולי תשע.'' ''ומאז ראית כל שקיעה? כמו שעכשיו את יוצאת במיוחד כדי לראות כל שקיעה?" חיוך עצוב נמרח על פניי כשזיכרון חד וכואב מפציע בזיכרוני. ''כל פעם שיכולתי. מה לך מסמלת השקיעה, לוקה?'' אני מרגישה את מבטו עובר מהשמש השוקעת אליי, עיניו חורכות את גופי כשהמבט הבוחן שלו חודר אל תוך נשמתי. ''היא מסמלת לי אותך.'' ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~ -תקציר מלא בחלק הראשון של הספר🥰 -כל הזכויות שמורות! אין להעתיק/לצלם וכ'ו... -התחיל ב- 1/1/2020🙃 -הסתיים ב- 10/3/2020 -קריאה מהנה!⁦❤️⁩ קאסיה💕 ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~

-ספר שני בסדרת 'הסמלים'💕- הושלם⁦❤️⁩ ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~ ''את זוכרת ששאלתי אותך פעם מה החושך מסמל לך?" אני מזכיר לה. עיניה עוברות בבת אחת להביט בי במבט שאומר לי שהיא זוכרת הכל, מבט שאומר לי שהיא מבינה מה אני הולך להגיד, אך אני בכל מקרה ממשיך. ''אמרת לי שהשקיעה משקפת לך את הרגשות והמחשבות שלנו, ואז החושך שמגיע אחריה מסמל לך את הבחירה.'' הלב שלי נקרע לחתיכות כשאני מבחין בדמעות הזולגות על לחייה, בחיוך העצוב שמופיע על פניה היפות. ''אני זוכרת.'' ''אמרת שהבחירה היא האם לראות את החושך בתור הייאוש של הסוף, או להתאמץ להתמלא בתקווה, שבסופו של דבר יגיע האור.'' אני ממשיך להזכיר לה, ומקרב את ראשי אליה לאט לאט, מתעלם מהרטיבות שלפתע אני מרגיש על פניי ומהכאב שכמעט גורם לי להתפרק לרסיסים. ''ואז שאלת אותי במה אני בוחר. לא עניתי לך אז, אבל עכשיו אני עונה לך שאני בוחר בתקווה. אני בוחר להאמין שבסוף תגיע הזריחה. וכעת, אני שואל זאת אותך, סאמי. במה את בוחרת עכשיו?" ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~ -ספר שני בסדרה! אין לקרוא לפני שקוראים את הספר הראשון (ההשתקפות שבשקיעה) במלואו!!! -תקציר מלא בחלק הראשון של הספר🥰 -כל הזכויות שמורות! אין להעתיק/לצלם וכ'ו... -התחיל ב- 20/4/2020 -הסתיים ב- 15/8/2020 -קריאה מהנה!⁦❤️⁩ קאסיה💕 ~•~•~•~•~°~•~•~•~•~