בתיה, נערה בת 17 חרדיה בירושלים. היא רוצה לחיות את החיים, לבטל את בתוליה. היא רוצה להיות אישה נורמאלית. החלום הכי גדול שלה זה להתגייס לצבא. מה היא תעשה? האם תצליח לשכנע את הוריה להתגייס? תגלו הכל בהמשך!

הגרסה הראשונית של "הפלא של קרוליין", יוסר מפרסום בקרוב. --- ג'וליאט וונדרפול מעולם לא חשקה באהבה, במובן הרומנטי של המילה. היא היתה מרוצה מחייה בדיוק כמו שהם, ולא רצתה שישתנו בדבר. ואז היא פגשה אותו. יותר נכון, את שניהם. התחושות הנעימות שמלוות אותה כשהיא בקרבת אחד מהם זרות לה, והיא מתעקשת להדחיקן. החיים שלה היו מושלמים. אבל הרי, שום טוב אינו נמשך לנצח, נכון? אביה חושף את פרצופו האמיתי, ומגלה שמשפחתה אינה נפלאה כפי שחשבה. כולם סביבה מתנהגים מוזר, כאילו יודעים יותר ממנה, אך בו בזמן מכחישים דברים שקרו בחיוכים וספלי תה מתוק. החברים הכי טובים שלה - הנערה מהבית ממול ואחיה התאום - מתחילים להתרחק ממנה בעוד סודות ושקרים נרקמים ביניהם. ואז היא עוד מצורפת ללא רצונה לתחרות מעוותת, שאין לה שום כוונה לזכות בה. הדבר היחיד שנותר כשהיה הן החומות המקיפות הכל. ואיכשהו, ג'וליאט עדיין חשבה שהכל יהיה בסדר. היא טעתה. החיים שלה נשברים, בהתחלה לאט ואז בבת אחת כאשר גם החומות מתגלות כלא יותר משקר וכזב. מי מהשניים יעזור לה לאסוף את השברים ולהחזיר לעצמה את השליטה בחייה? ◇ • הסיפור מכיל אלימות • מקום 1# במדע בדיוני ומקומות נוספים בעלי ספרה יחידה, במהלך חלק מחודשי 2017 ו- 2018~

״אני אדאג שכל יום יהיה משמעותי עבורך.״ אמר לה, האמין בזאת ורצה לעשות הכל על מנת להצליח במטרה שהציב לעצמו. אך השאלה אם היא תסכים לזה. ~~ מה אתם הייתם עושים אם הייתם יודעים שהחיים שלכם מוגדרים בטווח מסוים של שנים? מה הייתם רוצים להספיק להגשים? סיפורה של אֶל רוֹס, נערה בת שבע עשרה שהגיעה לשנה האחרונה לחייה, לפחות כפי שהרופאים ייעדו לה. אל רוס, שניסתה להרחיק את כולם ממנה, שניסתה לא להתקרב לאנשים על מנת להקטין את מספר החברים סביבה וכל זה על מנת שלא תצטרך להשאיר אותם שבורי לב לאחר שתעזוב אותם בשביל העולם הבא. מזמינה אתכם להצטרף לעולמה של אל רוס, לחוויות שלה, לתחושות, לרגשות, לעולם האפל והכואב שאליו היא נפלה, לריגושים ולרגעים שלה בשנה הזו. ~~ מקום ראשון🥇בקטגוריית רומנטיקה לפי התחרות "The Winter Awards 2017-18" מקום ראשון🥇בבחירת הקהל לסיפור עלילתי לפי התחרות ״עשור של ווטפאד - תחרות״ תודה רבה ל@honeymoongraphics על הכריכה המדהימה💕

^הושלם^ "זרועותיה חיבקו אותה במקום זרועותיו, הדמעות הבוגדניות לא הפסיקו לזלוג על פניה ולהיבלע בטיפות הגשם שהחל להתחזק. זה היה הרגע שבו הבטיחה לעצמה שזאת תהיה הפעם האחרונה שהיא תבכה בגלל כל המצב הזה. זה גם היה הרגע שבו היא חצתה את הכביש השחור הרטוב, עיוורת לחלוטין מהגשם..." לאחר מותו של אביה חייה של קליירי ריין מתהפכים והיא נאלצת לוותר על חייה שלה, מקדישה את כל כולה למשפחתה כדי שלא ישקעו בחובות. מתנתקת מכל האנשים שבעבר היו סביבה, ונישארת בקשר רק עם חברתה הטובה, ג'סמין. מאז ילדותו היה ברור לכולם שליאם קלארק יהיה יורשו של אביו, כך שהוא לא היה צריך להילחם על מקומו. במשך שנים חי מחוץ לעיר, מנהל אותה מבחוץ בלי קשר ישיר לאנשי העיר הקטנה, ועכשיו החליט לחזור כדי לקבל את מה שמגיע לו: קליירי ריין. ^בשכתוב^ @t.a_author ^All rights reserved.^

אריס גרה כל חייה בלונדון, בביתה המוכר והאהוב של סבתה. אומנות הייתה התשוקה שלה, וידיה היו שליחות של כישרון הציור המופלא שלה. חייה של אריס מתחילים להשתנות כשתלמיד חדש בשם וולדן מצטרף לאחד מהשיעורים שלה. אריס מגלה דברים חדשים על עברה המעורפל, על הוריה המנוחים, ועל החלום המוזר שחלמה מאז הייתה בת שתיים עשרה. מי הם אותם אנשים מהחלום שרוצים ברעתה של אריס? מה הופך אותה למיוחדת כל כך, שגורם לאותם אנשים לחפש אותה? ואיך וולדן קשור לכל העניין?

קלארק, מקום די שומם מאנשים רגילים, כל מי שגר שם הוא מיוחד. קיילה, בת 17 נוסעת לשלושה חודשים, לקלארק לסבתא ולסבא שלה, בגלל שההורים שלה טסים לעבודה והיא לא יכולה להצטרף. 7 שנים עברו מאז הביקור האחרון שלה, אין יותר מדי זיכרונות משם. קיילה ילדה שקטה אהבת להתבודד,היא מאוד אוהבת טבע,ירוק זה הצבע המעדף שלה. קיילה חושבת שהיא בת אדם רגילה מה שהיא לא יודעת שהכל הולך להשתנות בביקור אחד. ״במבט אחד אליה ידעתי שהיא שלי״ הוא אמר... -------------------------------------------------------------------------

קלריסה היא זאבה מלידה. ננטשה כשהייתה בת שש וחיה ואומצה על ידי משפחה חדשה. משפחה כמוהה. אבל היא עומדת להתחיל את הלימודים בתיכון ביחד עם בני האדם. ***** מקום 4 בwerewolfs. 30.7.17 מקום 2 בwerewolf 1.8.17 מקום 1 בwerewolf 3.8.17 תאריך הוצאה: 2017 תאריך עריכה: 2020 סטטוס: גמור

נגמר לך הכסף....על מה תתערב עכשיו?" האיש שאל בקול לעגני וזווית פיו התעקמה לחיוך חולני. "אתה רוצה שנתערב על חיים?" שאל ועיניו שידרו לפתע רצינות מסוימת שגרמה למי שמולו להירתע מהשאלה המלחיצה. הוא רצה להמשיך להמר, הוא לא רצה להפסיק, הוא לא יכל להפסיק. האיש הרים את גבותיו לעברו, מזרז אותו לענות. וכאשר הוא הודחק לפינה עלה במוחו רעיון מעוות, אך בשבילו הוא היה גאוני. הוא חייך מהרעיון של עצמו בשביעות רצון ואמר, "החיים של הבת שלי." החיוך של האיש נעלם פה אחת ופניו הרצינו ובחנו את הפנים של האדם שישב מולו במלוא הספק. החיים של הבת שלו, איזה אבא ימכור את הבת שלו בהימור מפוקפק עם אדם שהוא כלל לא מכיר. "אתה רציני?" הוא המשיך לבחון את פניו בזהירות כשהאדם מולו הנהן בחיוך מחליא, "רציני" ענה והסתכל על קלפיו עם חיוך קל. האיש הסתכל פניו של האדם הלחוץ מולו ועל קלפיו עם חיוך ממזרי ואמר, "ההימור התקבל." וברגע עלה לאותו אחד בעל הרעיון המעוות רעיון לא פחות מעוות. הוא יכול פשוט להמשיך להמר עליה בלי שאף אחד ידע. הרעיון עבד עד לאדם השלישי וכשהוא התגלה אותו אדם הוכה למוות. אך באותו לילה הוא כן הצליח להמר על אותו ההימור עם שני אנשים שונים. אנג'ל, ילדת ההימורים המדוברת. ילדה חסרת מזל שגדלה בלי לראות אור יום למשך שנים חושבת כי אם מותו של אביה

בכל תיכון יש בריונים, בנות מקובלות, חנונים, ספורטאים, ויש את אלה בלי המסגרת הזאת, אלה שפשוט מחכים לעבור את הדבר הזה שנקרא תיכון. אני שייכת לאנשים האלו. בתיכון "איקמרה" זה בדיוק ככה. רק שאצלנו הבריונים לא בדיוק בריונים, הם יותר מקובלים עשירים. מה שהופך אותם לבריונים זה העובדה שאם תתעסק איתם אז תהיה מסומן אצלם. וברגע שאתה מסומן חובה על כולם להיות נגדך... לכן החוק הראשון בלעבור את התיכון חי הוא לא להתקרב אליהם. להתרחק מהם. אני הצלחתי במשימה הזאת, שמרתי על החוק ונשארה לי עוד שנה אחת בודדה לסיים את התיכון. אבל דווקא בשנה הזאת משהו גרם לכך שאני אתקל בהם. ומהיום שבו נתקלתי בהם ידעתי, החיים שלי הולכים להשתנות. אז ברוכים הבאים לתיכון "איקמרה". ברוכים הבאים לחיי...

שתי ממלכות קיימות בארץ. הן נמצאות באותו מקום וזאת בגלל שהם לא מאותו סוג של ממלכה. האחת מכובדת עשירה והכי חשוב שולטת על פני הקרקע. אם זאת השנייה מגיעה מהעולם התחתון היא אינה מכבדת את עצמה או את הסובבים לה ותמיד פועלת ונמצאת מתחת לאדמה. הממלכות לעולם לא הצליחו להשליט סדר על אחת מהן. מה שהביא אותם למקום משותף. שתיהם לא היו מרוצים מהסדר הזה ולכן התרחקו אחד מהשנייה ככל שאפשר. הרי בכל מקום שבו יש טוב חייב להיות גם רע. העולם לא יכול להיות מושלם מבחינה אחת אור וחושך חייבים להתקיים ביחד. אולם שום דבר לא יכל לקחת את ילדיהם הרחק מהמקום שמשלב אותם ואת הממלכות ביחד:בית הספר. מריאן בת למשפחת "קאתולין" וג'ייק בן למשפחת "מרוע", הולכים להיות חברים לבית הספר. המשפחות לא אישרו זאת אך ידעו שזהו הבית ספר הכי טוב בשביל שניהם ולכן ניסו להכין את ילדיהם למפגש עם הממלכה היריבה. אך שום דבר לא הכין את הילדים לסיפור האהבה שהולך להירקם בין שניהם. הסיפור יסופר מנקודת מבטה של מריאן. "בן למשפחת מרוע" סיננתי בשיניים חשוקות. "בת למשפחת קאתולין" ג'ייק סינן חזרה ואיגרף את ידיו.