ריף מלכה: נולדתי בארץ ישראל ואני לא מהטיפוסים שנמסים מסיפורי אהבה ורומנטיקה. יש לי עקרונות, חומות, ואני לא נותנת לאף אחד להתקרב יותר מדי. אבל באותו יום כשהוא הופיע מחדש בחיים שלי משהו נסדק. הלב שלי עומד להיבחן, ואני לא מתכוונת להיכנע בקלות. לביא רייס: תמיד ידעתי שהיא שלי. עוד מהפעם הראשונה שראיתי אותה. אבל היא נעלמה - בלי מילה, בלי הסבר והשאירה אצלי חור שאף אחת אחרת לא הצליחה למלא. כשהתחלתי לחפש אותה, מצאתי רק רסיסים... ורודפת מטרידה שלא נתנה לי אוויר. מאז התרחקתי מכולן. עד שהיא חזרה. אותה אחת שהפכה לי את העולם - ועומדת להפוך אותו שוב.

בן עטיה הייתי נער. עם זאת שהייתי נער אני עברתי את הסיוט הכי גדול שאני לא מאחל לאף-אחד לעבור, להתאהב בזאת שהתעללה בך במשך שלוש שנים בתיכון. אף-פעם לא הבנתי איך זה קרה והלב נאכל מבפנים על זה שבכלל הסתכלתי לכיוון שלה כשכל מי שנמצא סביבי שונא אותה עד עמקי נשמתו. כן, עברתי בריונות בתיכון ועל הדרך גם התאהבתי בזאת שאני לא צריך. חשבתי שהרגשות האלה הושמדו ברגע שלא ראיתי אותה יותר אבל אחרי שש שנים היא חוזרת ולא רק שהיא חוזרת, הרגשות האלה חוזרים גם והחיים שלי לא יהיו אותו דבר. דבר אחד ידעתי בוודאות, אני רוצה אותה קרובה. מאיה קרני אף-אחד לא מדבר על שברון הלב שאת חווה מהחבר הכי טוב שלך אחרי שהוא פוגע בך בדרך שלא ציפית מעולם. לא מספיק אני ניסיתי כל השנים האלה להשתיק את הזכרונות שחוזרים אליי אני צריכה עכשיו להתמודד עם הדבר הזה שהכי לא ציפיתי לגביו. כדי להעביר את כל זה אני נמצאת בסבב עבודות שלא מוצאות אותי בשום מקום. עד שאמא שלי מחליטה שנמאס ודורשת שאני אלך לעבוד במקום נורמלי, חברת ׳מי ביס׳ של גבר שרק הפך את חיי. חשבתי שזאת עבודה של כמה חודשים עד שיימאס לי, במיוחד אחרי היום הראשון שלי אבל כשאני מחליטה לעשות מעשה אחד תמים למען הבוס שלי, החיים שלי לא יחזרו להיות אותו הדבר.

"אם תיגע במישהו בטריטוריה שלי שוב," אני אומר בקור רוח, "אני אדאג שהיד הזאת תישאר בטריטוריה שלי בזמן שאתה לא." "היא גנבה ממך, אתה צריך להודות לי על שעצרתי אותה," אומר אלמון ומצביע על האישה מאחוריי. אני מביט אליה והיא מתכווצת תחת מבטי. אני משיב את עיניי לאלמון. "לשפחות שלי יש אישור לקחת מהשדה שלי חיטים, זאת לא גניבה." אני מגן עליה. אלמון צוחק צחוק רע, "אבץ, אתה מזהה את כל השפחות של האדון שלך. האם האישה הזאת היא השפחה של עוז?" הוא שואל. אבץ מסתכל על הבחורה שמהדקת את הצעיף על גופה, רועדת. רק לפי תגובתה אני יכול לומר שהיא אינה נמנית על אחת השפחות שלי. היא באמת גנבה ממני. "לא אדוני, היא אינה אחת השפחות שלך," אבץ אומר את האמת על אף שאני יודע שהוא רוצה להקשות על אלמון ככל היותר. "לא גנבתי..." היא לוחשת בקול רועד, "אספתי לקט מהשדה שלך אדוני..." היא מוציאה מכפל הבגד שלה שלוש שיבולים בודדות ומתקרבת אליי. היא מושיטה לי בידה הפתוחה והעדינה את שלושת השיבולים. "אני מצטערת שלקחתי שלוש. אתה... אתה יכול לקחת אותן..." הקול שלה חנוק מרגש כאילו השיבולים הבודדות האלו הן אלו שיקבעו אם היא תחיה או תמות.

היא בחורה ענייה שזקוקה לכסף והוא בחור עשיר שזקוק לשליטה, אפשר יותר ברור מזה? *אלימות מילולית,פיזית,תכנים מיניים,אונס,התעללות

"אתה רצחת כל כך הרבה אנשים למה שאני אאמין לך ,תעזוב אותי או שאני אהרוג את עצמי" ילדה בשם אמילי בת 17 יפיפייה שכל אחד היה רוצה להיות איתה אך לא כולם יודעים מה מסתתר מאחורי השם אמילי. היא נראית כמו בחורה רגילה ונאיבית,שיער חום כהה ועיניים כחולות. הייתה לה ילדות קשה ,בגיל צעיר היא ראתה איך אמא שלה נרצחת ומאז הכל השתנה... הסיפור בעל תכנים מיניים, רק הזהרתי.

תגיד אתה לא חושב על לחלוק את הזונה שלך" החייל הבוגד שלנו שמכר אותנו למאפיה היפנית העיר להגיד כשהוא מביט על ניקה כאילו מפשיט אותה במבטה "בן זונה!" צעקתי ובאתי להכות את פרצופו אך היא הזיזה אותי אחורה, בשבועיים האחרונים היא פיתחה שרירים, אמר לימד אותה אגרוף תאילנדי והתחמקויות מהאחיזות. היא חזקה הרבה יותר וכשהיא מתעצבנת היא מסוגלת להוריד לי ראש. היא נעמדה מולו ונשמה עמוק, היא עצמה את עיניה ושפתחה אותן להבות ניצתו בעינייה "בן זונה!" היא צעקה ושלחה אגרוף אל אפיו, פגע בול. היא המשיכה ובעטה בכיסא שעליו הוא קשור, "תקרא לי זונה שוב פעם, נו" היא נעמדה מולו והפילה את הכיסא יחד איתו, היא לקחה את האולר והתכופפה כך שפניה מול פניו "זונה תקרא לאימא שלך" היא אמרה ושיספה לו את הגרון. היא הסתובבה אליי ונישקה אותי נשיקות קטנות. הצמדתי אותה אל הקיר ואחזתי במותנייה, היא כרכה את רגליה סביבי והעמיקה נשיקה אחת לאגרסיבית. "את עוד תהרגי אותי" ~~~ מומלץ ל14+ מכיל: אונס מין מפורט ולא מפורט התעללות הרעבה עצמית פגיעה עצמית הספר לא גמור כל הזכויות שמורות לי. אין קשר בין הכתוב למציאות. - #רומן אירוטי-1 נכון לתאריך 15 ביוני #טרגי- 1 נכון לתאריך 15 ביוני #פערגילאים-2 נכון לתאריך 16 ביוני #רומן אירוטי-1 נכון לתאריך 27 ביוני #טרגי-1 נכון לתאריך 27 בי

סטיב: רק בן 21 והוא כבר הקים את אחת החברות המצליחות ביותר בתעשייה. כולם מכירים אותו ויודעים שעדיף לא להסתבך איתו. הרבה מאוד אנשים גם גברים וגם נשים מנסים להשיג את ליבו אבל הוא ידוע בתור אדם קר לכולם חוץ מהחברים הקרובים שלו.. עד שהוא ראה אותו קרלוס: נער בן 17 שהחיים התאכזרו אליו ההורים שלו גירשו אותו מהבית כשהוא סיפר להם שהוא גיי ובגלל זה הוא היה צריך לעבור לדירהמשל עצמו ובגלל שהוא לא יכל להתמודד עם החשבונות הוא היה צריך לפרוש מהלימודים כדי לעבוד ולהרוויח כסף. הדבר היחידי שעוזר לו להחזיק את עצמו הם הכלב שלו פאפי.. אבל מה קורה שהדבר שהוא הכי חשש ממנו מתרחש מנסה כל יום פרק הספר מכיל: מוות (לא של הדמויות הראשיות) תכנים מיניים הומופוביה מקווה שתהנו

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.