דין אזולאי - היא בת יחידה וגילה הוא 17 בכיתה י'א שעוברת לפנימייה לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים, ילדה רעה ששמה זין על כולם ועושה מה שבראש שלה. דניאל מזרחי - הבאד בוי של הפנימייה שכל הבנות נופלות לרגליו, נער בן 17 בכיתה י'א שלא אכפת לו בכלל מכלום, בקושי לומד. יותר מסתבך בצרות. דין עוברת לפנימייה וישר מתחיל ביניהם יחסי שנאה.. אולי זה יהפוך לאהבה? או משהו אחר לגמרי..? **מכיל תוכן מיני וקללות

#1 In 31 (!!) Stories Category: Drama, Story, War, Crime, Life, Secret, Blood, Boss, Trust, Faith, Strong, Revenge, Hate, Bestfriends, Lovestory, Memories, Control, Criminal, Change, Past, Family, Home, Dance, Power, Betrayal, Action. + מקום ראשון בקטגוריית ״רומנטיקה״, ״בגידה״, "דם״, ״נאמנות", ״ישראל״, ו- ״דרמה״(!!!) (בעברית). (At Leats 6-8 categories at the same time, every time). #2 In Mafia Stories Category. #3 In Romance Stories Category. אלה אלון מיאמי הייתה אמורה להיות מקום המפלט שלי. קיבלתי את ההצעה לבריחה, כי ידעתי שהיא זמנית. עברתי שירות צבאי מלא, ולא סיימתי מלאת חוויות כמו שכולם הבטיחו לי לפני שהתגייסתי. סיימתי עם לילות שחורים, לילות שבהם אני מתעוררת כל לילה מסיוט אחר, רואה בעייני רוחי את החברים שלי שאינם עוד. פעולה צבאית אחת שהסתבכה, גרמה לכל העולם שלי להתמוטט. איבדתי את עצמי, ואת שמחת החיים שהייתה לי לפני. אז עזבתי, נסעתי רחוק כדי למצוא בחזרה את החיים שלי, בלי ידיעה ברורה של מה אני מחפשת, או לכמה זמן אשאר. לא חשבתי שהוא ישנה לי את החיים, ואת כל ההחלטות. כשפגשתי אותו, חשבתי שאשמת הניצול מוכיחה את עצמה, ושהעונש שלי על זה שנשארתי בחיים, הגיע. לא ידעתי כמה חזק הוא יתפוס את הלב שלי. מריאנו איברה יהיה הסוף שלי, לטוב או לרע. ועכשיו, אני לא יודעת אם הגבר הזה הוא הסיוט שלי, או כנגד כל ההגיון - השלווה שלי.

16+ הסיפור נכתב מפרי דמיוני אין שום קשר למציאות. עובדת שבכ, שלשעבר שירתה ביחידת דובדבן כמסתערבת הראשונה ביחידת דובדבן מתגייסת לשירות הביטחון הכללי ומקבלת מאבטח מסיבות איום על חייה מכיוון שמהווה איום על אויבי מדינת ישראל, המאבטח שמקבלת ששירת ביחידת דובדבן הוא במקרה אדם ששירת איתה ביחידה ויש בניהם עבר רומנטי. שירים לתחושות ואווירה של הסיפור מנסים - עידן עמדי אמצע הלילה בכפר - הראל מויאל כל הזכויות שמורות.

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.