המאפיה היא כמו ג׳ונגל,תאכל או שיאכלו אותך ~אני~ אווה ריין היא בלונדינית עם עיניים כחולות כמו הים ואופי מלאכי,היא מפונקת לא קטנה אבל נסלח לה על זה היא לא תתחבר לכל אחד אבל לגבר שרצח את אביה? ברור שכן כל מילה של האישה הזאת היא ברזל,עד שזה מגיע אליו. טיילר קורוליין שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר אבל בהחלט העיפרון הכי יפה שתמצאו בקלמר הזה. רק אנשים שממש קרובים אליו זכו במפתח לליבו אך צריך לעבור לא מעט בשביל התואר הזה אבל מבט אחד מעינייה הכחולות והלב נפתח בעצמו. ⚠️הספר יכול להכיל תכנים טראגים שלחלק מהקוראים יהיה קשה לקרוא הזהרתי מראש⚠️

הנסיכה קאסיה, יורשת העצר של קמלוט, מגיל קטן חונכה לרגע בו תמלוך. אך למרות חובתה לכס, ליבה חושק במשהו אחר - להיות אבירה וללחום לצד אבירי השולחן העגול יחד עם אקסקליבר. יום אחד נוראי, דודה מורדרד הורג את הוריה ואת סבה ומשתלט על קמלוט. דודה הנתעב משאיר אותה ואת סבתה בחיים כדי להראות לנתינים שהוא רחום וחף מפשע. בעקבות מעשיו של מורדרד, למרלין אין זכר, אבירי השולחן העגול מגורשים, ואסקליבר נעלמת. קאסיה כלואה בארמון, מורדרד סיפר לכולם שהיא אינה שפויה בדעתה, וכשהוא מחליט לחתן אותה עם בנו, היא מחליטה להלחם ולדרוש בחזרה את מה ששייך לה, את הכס. והשגת הכס תלויה בדבר אחד - עליה להשיג את אקסקליבר. בצד השני של הממלכה נמצא מדוקס, פורע חוק הרוצה לנקום במות אמו, שנרצחה על ידי מורדרד. כשמציעים לו להצטרף לתוכנית גדולה שבעזרתה יוכל לנקום במלך הנתעב, הוא מסכים ללא היסוס. מדוקס להוט להצליח במסע הנקמה, גם אם זה אומר שהוא יצטרך להרוג את הנסיכה קאסיה.

תמיד יהיה צייד שיבוא להציל אותך? התשובה היא לא. ממש לא. מוסר ההשכל שגדלנו עליו כל חיינו שגוי לחלוטין. רוב הזמן, לא יהיה אביר על סוס לבן שיעניק לך נשיקה של אהבת אמת אחרי שנגסת מתפוח מורעל. אחרי שנדקרת מגלגל טוויה. אחרי כל טעות מטומטמת שאי פעם עשית. הדברים האלו קורים רק בסיפורים. ומה אנחנו למדנו מזה? לתת אמון באנשים זרים, אנשים רעים, כי תמיד יהיה גבר חזק שיציל אותנו. למדנו שאם אדם נראה מכוער, מעוות, הוא רע. אבל לא, גם אנשים רעים הם יפים לפעמים. ולא צריך לתת אמון בזרים. אני מזהירה מראש, הספר הזה לא מיועד לאוזניים צעירות. מסופר פה על אונס, על רצח, על קניבליזם, וגם מעבר. רוצים לדעת את מוסר ההשכל האמיתי? מה שאתם צריכים לעשות הוא להיכנס ולקרוא. רוצים להמשיך לחיות בשקר? תעברו הלאה ותשכחו מזה שקראתם את התקציר הזה. זה בידיים שלכם. (חלק מהסיפורים מומלצים לקריאה מגיל 14+ בשל תוכן אלים מאוד; תוכלו להחליט מה תרצו לקרוא על פי האזהרות ששמתי בתחילת כל פרק.)