״אני לא רוצה לאבד את המגע שלך, לונה! אני לא רוצה שזה יכאיב כל כך!״ ״יכאיב למי?!״ שאלתי בצעקה, ״לנו..״ הוא אמר בקול חלש, ״אני לא רוצה שזה יכאיב לנו.. בבקשה תיתני לי את הזמן הזה.״ הוא אחז בידיי, ״אני מצטערת נייל אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת שזה בסדר שתשאיר אותי ככה בסימן שאלה.״ שיחררתי באיטיות את אחיזתי משלו ויצאתי מהמשרד. [הושלםם!!]

✯הסתיים✯ Black glass [niall horan fanficion] כמו זכוכית שחורה, בלי טיפה של אור. רוז קרטר מתחבאת מאחורי צללים של עברה, היא נערה בודדה, החווה התעללות כחלק משגרת יומה. חייה הרוסים, אף אחד לעולם לא עמד לצידה. אף אחד לא מאמין בה או ביכולת שלה להגיע למשהו, כל דבר, כולם בטוחים בכשלונה. היא מתקשה להבין את הלימודים שלה אך לא מוותרת ומנסה בכל כוחה. ומנגד עמדה אימה שלא תוותר על הבת שלה, גם אם המחיר כואב זה לא ישנה דבר, היא תמשיך להילחם גם אם אף אחד לא מאמין בה, גם אם רוז לא מאמינה בעצמה. אמא שלה היא האדם היחיד אליו ניתן לסמוך היא מרימה את רוז כשנופלת ודוחקת בה להמשיך לעמוד אך היא האדם היחיד שעדיין מאמין בה, כי אפילו רוז עצמה אינה מאמינה בעצמה. ובנוסף לכל הבעיות שלה היא סובלת מבעיות בעיכול המקשות על אכילת האוכל בצורה טובה. וברגע אחד המציאות שהיא הכירה תשתנה בזכות אדם אחד. רומן ארוטי בסיפור הזה יהיה קטעים אלימים וקטעים מיניים, שפה גסה אז למי שלא מתאים אני מזהירה כרגע. כל הקורא סיפור זה לוקח אחראיות על עצמו. another4world עיצוב קאבר עריכה: NoamDAtia - נועם just_be_you11 - אביה A124034a - אסתי

החלק השני של הסיפור ?Just an experiment לא חייב לקרוא את החלק הראשון בשביל להבין את החלק השני. החלק השני כתוב בצורת מכתבים: איזבל שולחת לנייל מכתבים. אני אשמח אם תגיבו, תצביעו, תקראו, תוסיפו לסיפרייה ותשתפו עם חברים. *אזהרות* -שפה גסה -אלימות *כל אחת לוקחת אחריות על עצמה* *אין שום קשר בין תוכן הסיפור למציאות* *כל הזכויות שמורות לי*

"I've got scars even though they can't always be seen And pain gets hard But now you're here and I don't feel a thing." -- מדיסון ג'ונס הייתה נערה פשוטה בת 17 עד שעברה עם משפחתה ללונדון. שם, כל החיים שלה השתנו.

את ונייל נשואים כבר שנה ומנסים להיכנס להריון כנסו ותגלו עם הצלחתם ... ❤️👶🏼

~גמור~ ״נייל אני לא מצליחה ללכת״ אני אומרת שאני אדומה וכל הבגדים שלי קרועים ומלאים בדם.... ~~~~~~~~~~~ הפאנפיק מסופר על ילדה שקוראים לה אמבר וישלה בעיות משפחתיות ( שעליהם אני אפרט בפרק הראשון-הערת כותבת ) מה קורה שהיא פוגשת את נייל...... זה הפאנפיק הראשון שלי אני מקווה שיצא יפה ואני עכשיו יעלה הקדמה ואני ממש מקווה שיהיו קוראות הזהרות: מכיל תכנים מיניים וקללות

[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה כי תקוותיה הם לא יותר מאשר חלומות בעודה ערה, כי גם לישון אינה יכולה. שאין אף בן אדם שרוצה לעזור לה, כי כול אלו שמקיפים אותה רק פוגעים בה. היא מנסה להסתיר הכול, בעיקר כמה היא שבורה בפנים. אבל שאדם אחד מצליח לראות ומושיט לה את ידו לעזרה. היא מבינה כי אולי יש לה סיכוי נוסף. #מקום 3 בספרות מעריצים. הסיפור התפרסם במשתמש של עדן, מאחר שהיא לא סיימה לפרסם אותו, אפרסם אני. ליאם- אני (וויט א'נגל). נינה- עדן. כל הקורא סיפור זה לוקח על עצמו את האחראיות. אין קשר בין סיפור זה למציאות, כל קשר כזה הוא מקרי בהחלט. הסיפור נכתב בשנת 2014 ופורסם אצלי בסוף שנת 2017 עריכה: zohara_digori

איך החיים של הילדה השתנו בגלל אותה בשורה? איך היא תגיב? ומה יקרה? האם זאת תיהיה המנגינה האחרונה ?

כתבתי את זה לפני שידעתי על קיום 13 סיבות. ״לקחת את כל כולי, נתתי לך לפגוע בי, נתתי לך לנפץ לי את תקוותיי. ניפצת אותי, שברת אותי לרסיסים, אבל מה שהכי נורא הוא-״ ״מה?״ ״שאתה זה שגרם לי לאבד את האושר שלי. את ה'הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה'.״ פאנפיק על נייל הורן. אזהרות: ❌מומלץ מגיל 14+ ❌אלימות. ❌שפה בוטה. ❌אונס (לא מתואר אבל רק מצוין שקרה)

"So you're telling me that they could let me go?" "אז אתה אומר לי שהם יכלו לתת לי ללכת?" אזהרות: תכנים מיניים אלימות שפה גסה