MalefyaMolla
אליסה
* נמכרתי. פשוט כך. מגיל 18, נערה יהודייה מהכפר, עברתי לידיו של נסיך ספרדי נאה.
* האחוזה הייתה עולם חדש: משרתות, בגדים רכים, חצר נשים. גיליתי שהנסיך בוחר אישה לארמון, אבל אף אחת מעולם לא הלכה איתו.
* הוא הזמין אותי. מול מלך חולה ויורש עצר מתחכם, סירבתי לכרוע. רק רציתי לחזור לארוחת הבוקר.
* אז היא הגיעה - איזבל. יפה, נועזת, בטוחה בעצמה. היא חשבה שהיא המלכה. המלך נתן לו יומיים להחליט.
* הייתי בטוחה שזה נגמר. בערב האחרון, ישבתי בחוץ, צפיתי בכוכבים. הוא הגיע. צחקנו. הוא סיפר על בדידותו.
* אבל אז הפעמון צלצל.
* והוא בחר בי. שלח את איזבל, הבטיח להפוך את חצר הנשים לחצר ילדים.
* אז התחלתי לבכות, כל לילה, בחדר המרוחק. כתבתי ביומן על הכאב והבדידות.
* היום הגדול הגיע. חתונה מלכותית.
* אבל בליל הכלולות... ברחתי לשירותים, נעלתי את עצמי, ישנתי על הרצפה הקרה עד הבוקר.
דון חואן
* אבי ארגן עסקה. קניתי נערה צעירה, אליסה, כדי לטפח אותה באחוזתי.
* היה לי סדר בחצר הנשים. בחרתי אחת ללוויה קרובה, ואחת... שתהיה אשתי בארמון. אבל מעולם לא לקחתי אף אחת. בדידות.
* אבי המלך ויורש העצר הופיעו. הם דרשו שאבחר אחת לארמון, ושלא תהיה זו עוד בדידות.
* אליסה הופיעה. היא לא כרעה. ביקשה לחזור לאכול לחם. אחרת, כנה.
* ואז הגיעה איזבל. נועזת, בלונדינית, בטוחה ש