ממליצה קודם לקרוא את הסיפור "אהבה בצבע חאקי", מפני שסיפור זה הוא סוג של סיפור המשך. *** הם יכולים להתפרק, או להתחזק. השאלה היא במה יבחרו. *** מהיום בו אופק, בן זוגה של אלמוג, עבר לעיר אחרת- חייה השתנו. המשפחה שלה מתפרקת וכך גם הזוגיות עם אופק. ביום הראשון ללימודים, היא פוגשת ברון, בחור קר וקשוח, שנראה כי אינו מושפע מהחמימות ומליבה הרחב של אלמוג. לפחות בהתחלה... ***

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר