asilinea
סולאס שנא כל דבר בקאי; את הדרך שבה הלך במסדרון, את המבט המתנשא שנעץ בו כשעיניהם נפגשו, את החיוך המתגרה שלו.
ובאשמת הגורל שגרם להם להיות ביחד באותה הכיתה, המגמות, השכונה ולחלוק את אותה האהבה למוזיקה מאז שנולדו למשך שבע-עשרה שנות חייו, הוא התאפק ככל יכולתו לא ל התפרץ על הבחור האידיוט שטרח לגרום לימים שלו להיות תמיד קצת פחות שמחים.
סולאס לא האמין שלילה אחד מזורגג הולך לערער את כל מה שחשב על היריב הנצחי שלו, לילה אחד שישבור את החומות שבנה באדיקות סביב הנער ששנא.