דין אף אחד לא הכין אותי לאהבה כזאת. נפלתי. התאהבתי בנסיכה הקטנה של קוברה, רוצח משפחתי. בנשף המסיכות האחרון, בין מותי לחיי, הנסיכה הקטנה הודתה בפניי שהיא אוהבת אותי. באותו לילה היא גם איבדה את מרבית משפחתה. עכשיו היא מנסה להרחיק אותי כדי להגן עליי. היא חושבת שהאהבה שלה מביאה מוות, אבל היא הביאה לי חיים. במשך כל חיי חלמתי על הרגע שבו אזכה בתואר הרוצח שלה. כעת אני נאבק להיות המחייה שלה. הילדה המתולתלת הזו מסוכנת לעצמה. היא מסוכנת לי. אבל אני לא מוכן להירתע. לא נאבקתי לחינם עד כה. היא אהבה אותי, בלילה ההוא. היא עדיין אוהבת. קריסטיאן אף אחד לא הכין אותי לכאב כזה. הערפד המטורף שלי אוהב אותי מדיי. הוא כמעט הקריב את חייו עבורי. אך האהבה שהייתה לי אליו כבר מתה ונקברה באדמה, יחד עם בנות המשפחה שהכי אהבתי ולא יחזרו אליי לעולם. לעולם לא אוכל לאהוב שוב, כי מי שאהבתי אבד. האהבה שלי גורמת לאנשים למות. האהבה שלי עוד תהרוג את דין ואני לא מוכנה לשאת באובדן האחרון, של האדם שבאמת אכפת לי ממנו. עליי לאבד את עצמי, לפני שאאבד אותו... אבל הוא לא ייתן לי לעשות את זה. הוא אוהב אותי. הוא תמיד יאהב.

"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעים מה קורה כשמישהו מהצוות עונה בצורה לא מכבדת... נכון?" הוא שואל וכולם נאנחים בתסכול. עצבנים עליי. "קדימה! כולם לעלות על מדי שחיה. נתחיל בעונש של שלושה עיקופים." "אבל... מה עשיתי?" אני באמת לא מצליחה להבין. הוא מסתכל על אחד מחברי הצוות, "תאיר את עיניה." "כשהקפטן שואל שאלה, משיבים בתשובה של כן קפטן, או לא קפטן. כבוד." אני שונאת את הקפטן. אני שונאת את המפקד המחורבן שלי!

הספר הראשון בסדרת הלהבות כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים. תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית. אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך. לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה. אבל זה הגיע. בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית. לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע. העולם שנולדתי אליו. (ספר ראשון בסדרת הלהבות) **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

"אף וויספר לא הצליח לשלוט על דרקון שחור. את תהרגי את עצמך!" הוא אומר. "אני לא וויספר. אני וויספרית." "אני יודע שאת שונאת אותי, ומה שאני הולך לעשות יגרום לך לשנוא אותי יותר." הוא מפעיל את הכוח של הקעקוע הארור שגורם לי לציית לו. רק לו. אבל הוא לא יודע ש...

אוליביה קסם תמיד מגיע עם מחיר. כך אדון מאיירס, ליצן הקרקס האהוב ביותר בבריטניה והאב המאמץ שלנו תמיד אומר. החיים בקרקס הם גיהינום. כשאורות הזרקורים נדלקים כולנו מחייכות, מספרות לעולם שקר עטור בתלבושות מנצנצות ואיפור זוהר. אך כשהאורות כבים הבגדים נקרעים והאיפור יורד בדמעות. אדון מאיירס מוריד את מסכת הליצן וחוזר להיות המפלצת ממנה מורכבים הסיוטים שתוקפים אותי בלילה. האורחים שלנו הם לא אנשים תמימים שמתעניינים בקסם אלא במה שיש לקסם להציע. באותו נשף מסיכות עיניי קרח כחולות ננעצו בי מבעד למסכה שחורה. עשיתי טעות כשיישרתי אליו מבט בחזרה. טעות אחת הובילה לפחד הכי גדול שלי להתגשם. נמכרתי לאדון. קלייד הם קוראים לי צ'ייס. הרודף. הייתי ילד כשאבי הותיר אותי ירוי ומדמם ביערות השלג בסיביר. בעודי מדמם על השלג הקפוא ילדה בעלת עיניי זהב שובות-לב הופיעה בהזיותיי. היא החזיקה אותי בחיים עד שלהקת זאבים מלאת חמלה נתקלה בי ונתנה לי הזדמנות. במשך חודש ימים בחברת זאבים הפכתי להיות הגבר שאני היום. רודף. צורר נשמות. משליט המוות בעולם. במשך שלושים שנה חיפשתי אחר הנערה בעלת עיניי הזהב. כעת מצאתי אותה ולעומת להקת הזאבים שריחמה על הילד הפצוע באמצע היער המושלג, אני אטרוף כל חתיכת בשר מנשמתה.

״תתן לי לצאת מפה! אני צריכה לבדוק שהוא בסדר!״ היא צועקת עליי. ״אמרתי לך שזה מסוכן ואת לא יכולה לצאת.״ אני משיב לה בקול קשוח. אני רואה את הרגע שהיא מאבדת את זה. היא מתקרבת ומתחילה להרביץ לי בחזה עם האגרופים הקטנים שלה, שלא משפיעים עליי. ״תירגעי או שאני ארגיע אותך ואת לא תאהבי את זה.״ היא לא מקשיבה וממשיכה. אני זז ממנה והולך למגירה במשרד. מוציא את האזיקים שיש לי שם. אני תופס לה את היד ואוזק אותה לשולחן במשרד שלי. *כל יום חמישי יעלה פרק 🩵

רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק. מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח. כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו. ראש מאפיה הדרומית לונדון לייט החליף לה את אביו. ביתו נרצחה בגיל קטן ועם בואה של רייצ׳ל הרגיש כאילו קיבל צ׳אנס נוסף להיות אבא. הוא לימד אותה הכל, לירות, להלחם, להשיג כל מה שרצתה ואת כל מה שבעצמו ידע. נתן לה את כל הכלים כדי לשרוד בעולם האכזרי הזה וקיבל את הזכות להיקרא "אבא" בשבילה. כשהיתה נשברת. אינו היה מוותר לה כי ידע שהיא תעמוד בהכל ורצה שהיא תיהיה היורשת שלו, כי בכל מקרה... הוא זה שגידל אותה ונתן לה כוח. לא פעם, מאז שרייצ׳ל גדלה שמעה על הצלחתו של אביה הביולוגי שלא חשב על ביתו שעזב למשך שנים. כל הזמן שהיתה רחוקה ממנו, כעסה הצטבר יותר ויותר. ביום שהיא היתה אמורה לעמוד מול המאפיה ואביה היה צריך להכריז על הירושה, הכל התבטל. הוא חייב אותה להכניס לחייה את ליאם סמית בן ה-28 , ראש המאפיה הצפונית או לפחות של חלקה לאחר שירש מאביו. ומכאן היא רק הסתבכה יותר ויותר בתוך עצמה ובחייה הלא משעממים *** -כל הזכויות שמורות לניקול ספנוב. -אין להעתיק. -מקום 1 בקטיגוריית "רומן" בתאריך 21.10.18

סקיילר בת ה17 נאלצה לעבור יחד עם משפחתה אל עיירה זרה ומרוחקת. מה שהיא לא ידעה זה שאנשים רבים מכנים את העיירה הזאת כעיירה מסוכנת. בעיירה הזאת מתגוררת משפחת סביאנו, המאפיה המסוכנת ביותר בעולם, אף אחד לא ידע עליהם יותר מידי חוץ מפרט אחד: המאפיה הזו מורכבת מחמישה אחים עם מוח קרימינלי, בעלי רכוש רב ועיניים רצחניות וחדורות מטרה. כל התושבים הרגישו פחד אימים רק מהמחשבה על לפגוש אחד מהם וזה מה שהיא הרגישה באותו רגע, היא הרגישה שזה הסוף שלה כשעיניו הכחולות והמאיימות נתקלו בה. #1 romance #1 love רומן #1 אהבה #1 רומנטיקה #1

ברי היא נערה ממוצעת ואפילו דיי משעממת. עד שיום אחד זה משתנה. לא העובדה שהיא משעממת ורגילה להחריד, אלא המציאות סביבה, שזורקת אותה להרפתקה לא רגילה בהחלט. היא מגלה כלב לא בדיוק רגיל במחסן שלה, וכשהוא הופך פתאום לנער... היא נגררת למסע מוזר, מעט רומנטי, ולעיתים אפילו מצמיא. #הסיפור גמור, תודה לאל#

"יש קסם באסור, שהופך אותו לרצוי בצורה שלא תיאמן. "- מארק טוויין. אנאבל רצתה דבר אחד בחייה- פשטות. היא רצתה לסיים את התיכון כמו כולם, למצוא עבודה כמו כולם, ואהבה הייתה עבורה עוד מיתוס דימיוני. מי חשב שכשתפגוש בו, ליבה יסתבך ברומן מסוכן? המציאות כפי שהכירה אותה לא הייתה אותו הדבר יותר. בזמן שהיא מרגישה את עולמה קורס כתוצאה מגילוי אפל וקודר על מה שחשבה שהכירה, היא תולה את תקוותה במי שגרם לעולמה לקרוס מלכתחילה. היא מוצאת את עצמה כלואה בין רגשותיה העזים כלפיו, לבין האינסטינקטים שזועקים לה לברוח ממנו. אז מה ינצח? הלב או ההיגיון? ❤️*קרדיט על הכיתוב המהמם בעיצוב למוכשרת: alinir_12 *❤️ https://www.wattpad.com/user/alinir_12