מישל: אין לי בית. מעולם לא היה. בתור הבת של הזונה המקומית אף אחד מעולם לא כיבד אותי. חוץ ממנו. הוא היה כל מה שרציתי. כל מה שלא יכלתי לקבל. עד אותו היום. היום שבו כל מה שהאמנתי בו התנפץ אל מול עיניי. איידן וולף הוא לא מי שחשבתי שהוא. איידן: כשאבא שלי, המיליארדר והאיש שאובססיבי להצלחה שלי, מחליט לקחת אותה תחת חסותו אני לא חושב שזה ישנה את השנאה שלי כלפיה. מה שהיא לא יודעת זה שהיא לא בטוחה פה. ולעולם לא תהיה. אני חושק בה יותר מבכל דבר אחר שאי פעם רציתי. היא הדבר הכי יפה שראיתי בחיי. ועם כמה שאני רוצה לשמור עליה, אני חייב להרוס את מישל ויילד. משחקי הקנאה הוא רומן תיכון סוחף המתרחש בפנימיית הילטון. מישל ואיידן הם גיבורים שבורים שלומדים לבטא את רגשותיהם בסיפור מסעיר ומלא בתשוקה.

#הושלם, תודה לאל# "נערוך סבב נוסף של משחקי הרעב עם ילדי הקפיטול," אומרת קוין. "למה לא?" משיבה ג'והאנה. "זה נראה לי הוגן מאוד. לסנואו יש אפילו נכדה. אני מצביעה בעד." ~ מתוך משחקי הרעב 3 ~ סיפורה של לוסי סנואו, נכדתו של הנשיא. לוסי נשלחת למשחקי הרעב ה76, הנקמה האחרונה של מורדי המחוזות בסבא שלה. לוסי יודעת שהיא תיהרג בזירה, שלא יתנו לה לחיות; בכל זאת היא עושה כמיטב יכולתה כדי לשרוד, ובו זמנית מנסה להציג את סבא שלה במשחקים באור חיובי בעיני קהל הצופים. - אזהרת טריגר: הספר מכיל קטעים גרפיים מאוד של אלימות. על אחריות הקורא בלבד :) פאנפיק חביב באורך 25,601 מילים. מקווה שתהנו! חשוב לי לציין שאני הראשונה בווטפאד (ווטפאד ישראל לפחות) שכותבת פאנפיק על משחקי הרעב של הקפיטול. הסיפור הראשון שכתבתי כאן. הוא בהחלט לא מושלם, אבל ממנו רק התפתחתי. יותר ממוזמנים לקרוא את "האגדות המקוריות" שלטעמי כתוב יותר טוב ואני הרבה יותר שלמה איתו.