כל הקטעים הישנים שלי שמחקתי.

נערה, שהעולם שלה לא מושלם, אבל נראה מה מלאך ושטנית יכולים לעשות...

אהבה היא דבר לא צפוי, וגם לא החיים. הם יכולים לחלוף מול עיניך מבלי שתשים לב בכלל. אליסון, מצאה את עצמה בשלב שבו היא רואה את החיים אחרת. כל מה שהיא יחלה לו היה להחזיר הכל לאותו המצב שבו הכל השתנה, לעשות דברים אחרת. להחזיר את ליאו, אותו חבר טוב שהיא הייתה מאוהבת בו מאז ומעולם, אותו אחד שמחה לה את הדמעות מהפנים, אותו אחד שאהב אותה כמו אחות. היא הייתה עושה הכל כדי לחזור אחורה ולשנות את כל אותם הרגעים שהיא הצטערה עליהם כל כך, ולשתוף את הדם מידיה ואת המוות שגרמה לו, אבל הזמן רץ קדימה. ביום הראשון של כיתה י״ב, נופלות עליה שתי פצצות על הראש. ליאו, הנער שהפך לאגדה ברגע שדרך על שטח בית הספר, ולוק, רודף השמלות המפורסם. שני האנשים שהיוו חלק בלתי נפרד מחייה הקודמים, חזרו שניהם בבת אחת. יש לה כל כך הרבה דברים להתמודד איתם, שהיא לא מבינה איך היא תחזיק מעמד עם מישהו כמו לוק, שמשחק בה כמו בבובה על חוטים, עם הרצינות והשעשוע שרצים בעיניו, ועם ליאו, שלמרות הקור והאדישות שהוא משדר, היא רואה הבזקים של אותו הנער שהיא הכירה אז, לפני שחייה ירדו מהפסים לתהום אפלה ואינסופית.

הוא נטש אותי כשהכי הייתי זקוקה לו. לא השאיר אחריו כלום. חוץ מהלב שלי, החצי שלו, שבור. נשבעתי לעולם לא להתאהב יותר, בחיים לא ליפול למלכודת הזאת ששמה הוא ״אהבה״. תפקידה הוא לעוור אותך, לתת לך תקווה, ואז לקחת אותה. אהבה נועדה כדי לשבור לבבות, לבבות שבורים שלא לומדים לקח. לפעמים אני תוהה, למה קיימת אהבה בכלל? כדי לשבור ולהרוס אותי שוב ושוב? אז כמו שאמרתי, אני. טיילור היל, נשבעת בזאת שלא להתאהב שוב לעולם. 8\7\2015 #24 in Romance

לוסי היא נערה רגילה לגמרי, חוץ מאהבתה הרבה להיסטוריה. ביום האחרון שלה כתלמידת כיתה י' מקבלת לוסי מכתב מסתורי, הראשון שקיבלה בחייה. המכתב הזה מוביל אותה אל מקומות שלא חשבה בחיים שתהיה בהם, לאנשים שמעולם לא דמיינה שתפגוש ולניסיון חטיפה מסתורי שמותיר אותה עם המון שאלות ומעט מאוד תשובות. במקביל לכל זה, לוסי מתמודדת עם חלומות מוזרים ביותר, בהם היא יכולה להריח ולהרגיש באופן שאי אפשר לחוש בכל חלום רגיל. בחלומותיה היא פוגשת בנער זר, שלא יוצא לה מהראש. באופן מפתיע היא מרגישה איתו בטוחה יותר מכל. ~~~ "גם אני נורא פוחד ליפול," אמר האריה מוג הלב, "אבל מסתבר שאין דרך אחרת אלא לנסות." - פרנק לימן באום, מתוך הספר "הקוסם מארץ עוץ"

מאז ומעולם הרגשתי לא שייכת, כאילו המקום הזה שבו אני גרה לא באמת מתאים לי. אני יודעת שבדרך כלל זה מה שחשוב כל אדם טיפוסי בגיל שלי. אבל כשפגשתי אותו, רק אז הבנתי כמה אני צדקתי. בהתחלה חשבתי שאמא שלי שלחה אותי אליו כי היא שונאת אותי, אבל אחרי שפגשתי אותו, רק אז הבנתי עד כמה אני יכולה להיות אהובה על ידי מישהו רק מעצם היותי אני ולא מישהי אחרת. בהתחלה חשבתי שאני המוזרה היחידה שחיה כאן, אבל אז, כשפגשתי אותו, הבנתי שאני בכלל לא אמורה לחיות כאן. חשבתי שעם חיים כאלו כבר עדיף למות, אבל עוד לא הבנתי שאני עתידה לחיות לצידו לנצח