•היה בי חלק שתהה מה יקרה אם אגלה את הסוד: שבבקרים מסוימים קשה לי לצאת מהמיטה ולעטות חיוך מזויף, שאני תלויה באוויר. "תפסיקי להוריד מעצמך, את מדהימה" הוא אמר לי עטף אותי עם ידיו, "מאיפה בא כל החוסר ביטחון הזה?" פתאום הרגשתי כאב חד מפלח את גרוני, ניסיתי לעצור את הדמעות אבל הן כבר יצאו. ׳למה אני בוכה?׳ חשבתי לעצמי בשקט בלב. שמתי את הראש על הכתף שלו וניסיתי לענות"מה-מהמראה" גמגמתי והקול שלי נשבר בלחש, אולי אפילו בתוך תוכי קיוויתי שהוא לא ישמע. הדמעות יצאו מעיניי ועשו את דרכן על הלחי שלי, הן הגיעו לסנטר ונשרו על החולצה שלו•

היא הסתכלה בעיניי ועינייה נצצו, כמה דמעות זחלו במורד פניה. היא השפילה את המבטה, מתביישת בבכי של עצמה. אחזתי בסנטרה והרמתי אותו כדי שעיניה יביטו בעיניי, "אני אוהב אותך" אמרתי בתקווה שהיא תענה, "אני אוהבת אותך" היא ענתה ובפעם הראשונה היא אמרה את הצירוף של שלושת המילים האלה ביחד. "אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך..." זה הידהד לי בראש. רק חיבקתי אותה ונתתי לה להתפרק עליי, ליטפתי את שיערה הרך והחלק. היא לא הוציאה שום מילה מפיה, רק בכתה, בכתה על השנים שהיא לא יכלה לעשות זאת, לא היה על מי... מקווה שתאהבו!