ספר ראשון בדואט "השקרים שמספרים באפלה"-סיפור גמור רומן מאפיה על הנפילה לתוך החשיכה והמאבק להשתחרר מהאופל שחודר ללב. הסיפור הזה לא הולך להיות קל ובטח שלא יפה. לא מיועד לקריאה מתחת לגיל 18. התוכן מכיל טריגרים רבים. לא לבעלי קיבה חלשה. כל האירועים שמסופרים הינם ממוצאים ואין קשר למציאות-כל דימיון מקרי לחלוטין. תיאור גרפי של אלימות תיאור גרפי של עינויי תיאור גרפי של יחסי מין ללא הסכמה שימוש בסמים התמכרות סחר בנשים וילדים חטיפה רצח

‏דנה היא אישה עקשנית ,חרוצה ולא נותנת לשום דבר לעמוד ‏בדרכה. במיוחד לגברים. היא נפגעה המון מאביה כשהיא הייתה צעירה,נערה. יש לה אחות קטנה,שאנון,שהיא תמיד גוננה עליה. אך אחד הימים היא הייתה חייבת לצאת מהבית,לעזוב את עיר שהיא גרה בו שיקאגו. ולהתחיל את חיי ושם היא פגשה את חברתה הטובה,מרי טיילור. הן היו בלתי נפרדות. דנה הייתה קצת יותר פתוחה ממרי,שובבה יותר,הבחורה שאוהבת ‏להצחיק. דנה הצליחה בעבודה שלה,היא עבדה בחברת פרסום בשם קווין ושם היא הייתה המזכירה של מארק בראון. הכח היה טוב ויפה עד שלילה אחד שינה הכל. ספר שלישי בסדרה של המזכירה שלי

ליאנה הוקינס: כל החיים שלי הרגשתי ריקנות ,לא הרגשתי שמחה,אף פעם לא הרגשתי שאוהבים אותי,לא שמעתי את המילה ״אהבה״מופנת אליי אף פעם.חייתי בבדידות,חרדה ,ודיכאון מאז שאני זוכרת את עצמי.מגנון ההתמודדות שלי היה לשתוק,לא היה מקום בשבילי,לכל מקום שלא הלכתי איתו הרגשתי לא קשורה,חייזרית,מנודה. בבית סבלתי-רציתי לברוח,לא היה לי לאן,הייתי צריכה לשרוד. מאז מה שקרה אני כבר לא אותו הדבר-הכל ניהיה יותר גרוע, הרגשתי שנקלעתי לבור שחור שאין יציאה ממנו,רציתי להיעלם מהעולם,אבל לא יכולתי להשאיר אותו לבד,ידעתי שזה ישבור אותו אבל אני לא יודעת להתמודד עם זה. כבר לא עוד. ליאם הייל:חברים,מסיבות,בנות ,כל החיים שלי סבבו סביב זה. לא ידעתי בדידות,לא ידעתי סבל. כולם רחשו אליי כבוד . כולם רצו להיות סביבי-אהבתי את תשומת הלב,הרגשתי בעל ערך,בלתי מנוצח .לא היו טובים מימני.ונבחרת הכדורגל לא עזרה. אומרים ״החיים לא סובבים אותך״ אבל זה מה שאני הרגשתי-היה לי הכל,ואילו לה לא היה דבר.אני לא יודע למה אבל היה בה יותר מכלי שבור,היה בה עוד מה להציל. אני חייב להיות זה שיציל אותה.

אבא של אלכס מתחיל לצאת עם אמא של קאי. שני בתים מתערבבים מוקדם מדי. אלכס רגילה לחיים שבהם דברים מסתדרים. קאי רגיל לחיים שבהם שום דבר לא. הם לא אמורים לסבול אחד את השנייה. הם בטח לא אמורים להימשך. ובוודאי שלא להיסחף למקום שבו כל טעות עלולה לעלות ביוקר. אבל כשעבר שלא נשאר מאחור, סודות שלא נאמרים בקול, וקרבה כפויה שלא מאפשרת לברוח הגבול בין "אסור" לבין "בלתי נמנע" הולך ומיטשטש. כי לפעמים, הדבר הכי מסוכן הוא לא מי שמכניסים הביתה, אלא מי שנכנס לך מתחת לעור. * קיימים תכנים מיניים\מילים גסות *כל הזכויות שמורות

היי אהובות שליייי אני חושבת על הסיפור הזה מלא זמן וסוףסוף יש לי את האומץ להוציא אותו לווטפאד !!!!! אני מזהירה מראש ⚠️⚠️⚠️ אני שמה טריגרים גם בפרקים למקרה שמישהי לא קוראת את זה. יכול להיות שיהיה טריגר של אונס, רצח, אלימות קשה ועוד כמה. לא לדאוג אני מבטיחה שאשים טריגר בתחילת הפרק. מקווה שתאהבו את הספר שלי💗💗💗 ויאללה תקראו את הדמויות המעלפות שהכנתי לכן!!! בל אני לא מאמינה, אין מצב שאני עוברת לגור איתו. הכל בגלל האח המטומטם שלי שהחליט שזה טוב שאני אעבור לגור עם ניק פאקינג פרקר. הילד הכי מקובל בבית ספר שכל הבנות מחכות שהוא ישים עליהן עיניים. אני לא נופלת בזה, ממש לא. אני שונאת אותו מאז שהוא ואח שלי נפגשו בפעם הראשונה, והפכו לחברים הכי טובים. עכשיו אני צריכה לסבול אותו לחודשיים כי לאח שלי יש עסקה שצריך לסגור בלונדון. למה זה מגיע לי? הוא שונא אותי ואני שונאת אותו, ועכשיו אני עוברת לאחוזה המטורפת שלו. ניק לא חשבתי שדבר כזה יקרה לי. אני לא יכול להתעסק עם אחותו של החבר הכי טוב שלי, יש לי את קבוצת הפוטבול על הראש, אני לא בנוי להיות שומר ראש. אם מישהו אחר היה מבקש ממני את המשימה הבלתי אפשרית הזאת, הייתי מנפנף אותו לאלף עזאזל, אבל.... זאת בל. ואין מצב שאני מוותר על ההזדמנות להתגרות בה לחודשיים שלמים.

🥇 מקום ראשון בקטגוריות: romance, וואטפד, שונאים, אהבהאסורה, אחיםחורגים, אובססיבי, עיירהקטנה, קנאי, זוגיות ״אני אנגב לך את הדמעות בכל פעם אייריס, לעזאזל. בכל פעם אייריס, בכל פעם.״ כאשר אייריס בת השש עשרה נאלצת לעזוב את חייה המוכרים ולעבור לגור עם אביה, אדם שכמעט ואינה מכירה, בפינה הרחוקה והקרה של ארצות הברית, היא מרגישה כאילו עולמה כולו קורס סביבה. כל חלק בה מתנגד למעבר הזה. כל חלק, פרט למציאות, שאינה משאירה לה ברירה. המעבר נכפה עליה, ולמרות שהיא מנסה לשכנע את עצמה שזה זמני, עמוק בתוכה היא יודעת: שום דבר כבר לא ישוב להיות כשהיה. כשהיא מגיעה לבית אביה, היא מגלה שחייו השתנו בדרכים שהיא לא ציפתה להן. שינוי קטן ועוד אחד, עד שלאט לאט מצטיירת תמונה אחרת, זרה. בין מסדרונות קרים של בית ספר חדש, בין פנים זרות שמסתירות יותר משנדמה ובתוכה, סערה מתמשכת של רגשות, פחדים, ורסיסים של תקווה. אייריס נאלצת לחפש את מקומה בעולם שנבנה מחדש סביבה. כי לפעמים, דווקא הרגעים שנראים כמו הסוף, הם רק ההתחלה. for j.

זאת הייתה אמורה להיות ההתחלה של שנה חדשה. כנס חגיגי, מנכ״ל חדש, ואווירה של התחדשות בחברת אורבניס, המקום שבו מאדי עובדת כבר ארבע שנים. אבל ליקום, כמו תמיד, יש חוש הומור אכזרי. פגישה מקרית אחת ברכבת וקפה שנשפך על זר אחד בחליפה אפורה - מספיקים כדי לשנות הכול. כשהיא מגלה שהגבר ההוא הוא המנכ״ל החדש שלה, אשטון ריצ׳רדסון - צעיר, חתיך הורס וכזה שנכנס לחדר וכולם מרגישים את זה. מאדי משוכנעת שזה הסוף. מהרגע הראשון, הם לא מצליחים לראות עין בעין. הוא רואה מערכת לא יעילה שצריך "לייעל". היא רואה בוס שחצן שמפרק כל מה שבנתה בעשר אצבעות. אבל כשהוא מחליט להתלוות אליה לשטח "כדי להבין איך הדברים באמת עובדים", מאדי מתחילה להבין שהמשחק ביניהם רק מתחיל. כי מאחורי העניבה, השליטה והקור... יש משהו אחר. משהו שהיא לא ציפתה למצוא. והיא עדיין לא יודעת אם הוא בא להרוס אותה או להציל אותה.

אלה החיים שלי היו פשוטים יותר לפני שהוא הצטרף אליהם. לפחות זה מה שחשבתי. חשבתי שאני בסך הכל עובדת אחוזה פשוטה, עוברת יום אחרי יום עד לשחרוק המיוחל. עד שהוא הגיע והפך את כל עולמי. ראיין שש שנים תכננתי את הרגע הזה, תכננתי כל צעד, כל מילה, כל תנועה. חשבתי על כל תרחיש אפשרי, כולם סומכים עליי שאסיים את כל זה. אני לא יכול לסגת עכשיו. הגעתי עד הלום, לא אעצור עכשיו. המשחק מתחיל. זהו לא סיפור מהסוג שיעקור לכם את הלב ויחזיר אותו למקום, וגם לא סיפור מהסוג עם מוסר השכל עמוק ואמיתי על החיים, זהו סיפור על הרפתקה מלאת סיכונים, משפחה, חברות ואהבה. כל מה שתרצו לעשות הוא לדפדף לעמוד הבא ולייחל שהסיפור לא ייגמר. **זו גרסה מעודכנת לספר שהעלתי לאתר זה לפני כמה שנים ע"י אותו משתמש. מי שקרא/ה את הגרסה הקודמת בהחלט יהנה גם מזו מאחר והמון פרטים ואירועים השתנו.**