אנג׳לה היא מלאכית רגילה. יש לה דרגה משלה ותפקיד משלה. ללוות את הנפטרים לבין הדין שלהם. אבל לאנג׳לה נמאס מהעבודה הזאת, היא רוצה לעלות בדרגה כדי שיתייחסו אליה כאל בוגרת כמו סופי וגייב חבריה. כדי לעלות בדרגה, אנג׳לה מקבלת משימה. לגרום לקאי האדסון, הפופולארי בבית הספר, להפסיק עם האלימות שלו. יש לה שלושה כללים: • אסור להחשף • אסור לראות את הכנפיים (שמופיעות מהשעה 12) • אסור להתאהב האם אנג׳לה תעמוד בחוקים ותשלים את משימתה?

לסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר על כל זה כשהיא מחליטה לשנות את חייה מהקצה אל הקצה. במידה והצלחתי לעניין אתכם בכתיבתי, מוזמנים לקרוא ספרים נוספים שכתבתי - "תחת כיסוי" "היהלום האדום"

#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן, הילד הבעייתי של התיכון, אותו אחד ששמו השני באותה מידה יכל להיות צרות. מה יקרה כשללא אזהרה האחד יכנס לחייה של האחרת וההפך? רעיון נלקח מהסרט "סיפור אהבה בלתי נשכח" ומהרצון שלי לכתוב משהו חסר תכלית, בו לא אצטרך לדאוג כל כך לגבי שגיאות, דיוק, והתפתחות מהירה מדי של הסיפור. פשוט לכתוב מה שבא לי.

אלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה רק מקרב בניהם עוד יותר. אסור להם לריב יותר מידי כי הם לא רוצים להיפרד אחד מהשניה בגלל התערבות. הם לא יודעים שככל שהזמן עובר, כל נשיקה, כל מחווה רומנטית, אפילו כל סרט קטן שהם רואים ביחד, מקרב אותם יותר ויותר ומסבך את הקשר שלהם. אבל הם רק חברים הכי טובים..או שכבר לא? הם לא יודעים..שלא מתערבים על רגשות.. 1# באהבה (נכון ל6.3.2022) 1# ברומנטיקה (נכון ל24.10.22) בלה בלה בלה זה שיט שאפחד לא קורא: ©כל הזכויות שמורות לי וכזה ®אל תעתיקו זה לא מנומס! **מכיל מילים גסות (לא משהו שכבר לא ידעתם אם אתם בני 13)**

~"ההמשך של "המלאך השומר~ שנים מאז היכחדותם של המלאכים, וחזרת של חצי המלאכית, מגיע קאירן קורט, המלאך המלא הראשון מזה שנים רבות. אמא שלו היא אגדה מהלכת, אביו הוא יד ימינה של האגדה המהלכת. בתור מלאך מלא, בשביל למלא את תפקידו בצל האנושיים הוא עובר לעולם האנושי יחד עם משפחתו, בשביל ללמוד על האנושיים ועל ליבם. שם, בעולם האנושי הוא פוגש את קלייטון מדוקס, נערה קרה כקרח עם חיים מסובכים ועבר קשה. מהרגע שראה אותה, לא הצליח להוריד ממנה את העיניים, וכעת, קאירן נחוש להפשיר את ליבה, לאהוב אותה ולהיות נאהב על ידיה ולסדר את חייה על פיהם, אך מוצא שזה מסובך יותר משחשב. מהו עברה של קלייטון? האם הוא יצליח במשימתו? והאם הם יוכלו להיות ביחד?

לילה אבאדו. בחורה בת 19 שממש לא מוכנה לנישואים. מאז שהוריה סיפרו לה שהם התחילו לחפש לה ארוס אפשרי העולם שלה התמוטט, והמרדנות לא איחרה להגיע. היא חגגה כל לילה אבל אף פעם לא הצליחה באמת להתקרב לאף אחד, בגלל טראומות העבר. כשהתבשר לה, שהחתן נמצא, הסיפור שלה נגמר. היא לא הייתה מנחשת גם עוד 40 גלגולים, שבעלה לעתיד, האדם שתהיה איתו עד שהמוות יפריד בניהם, הוא הקאפו האכזרי של ניו יורק. TW: אונס,תוכן מיני

לקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי. הלכתי ביער, בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך... זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו האח הגדול שמעולם לא היה לי ומחרפן אותי כול פעם מחדש אבל מעולם לא רציתי את עזרתו, אני לעולם לא אבקש עזרה מאלפא. "לונה" קולו גרם לעורי לסמור בהתרגשות ושנאתי את ההשפעה שיש לו עליי. רציתי לברוח ממנו אבל לפניי שהספקתי הוא אחז בידי ומשך אותי לכיוונו, מכריח אותי להסתובב אליו, עיניו הזהובות שידרו כעס ואני לא פחדתי, אפילו לא קצת כי זאת לא הייתה הפעם הראשונה.... לונה היא טובת לב ומרדנית שלא תעמוד בצד אם תיראה מישהו בצרה. היא מתכחשת לטבע שלה, רוצה שיהיה שיוויון בין כולם ונלחמת כדי להראות שהיא חזקה למרות היותה אומגה. לוקה הוא אלפא ובנו של ראש הלהקה. כול זאבות הלהקה נופלות לרגליו והוא מחליף אותן כמו גרביים, נוהג בהן לא בכבוד מה שגורם ללונה להתחרפן ולנסות להילחם בו כול הזמן כדי להעמיד אותו במקומו. אלפא שלא אכפת לו מאף אחד ואומגה קטנה שרוצה לחנך אותו מחדש אבל האם היא תצליח במטרתה או שגם היא תיפול ברשת שלו?

לפעמים, חוסר ההגינות בעולם מפתיע אותי. העובדה שאחותי התאומה ואני זהות והיא נחשבת ל"יפה" ו"מתוקה" בעוד אני נחשבת ל"מכוערת" ו"מגעילה" מנחילה בי רצון עז לתת לעולם סטירה בפנים ולומר לו לחשוב שוב על איך שהוא מחלק את המזל והאושר לאנשים. *** סטייסי ואנה הן אחיות תאומות וזהות. כל אחת מהן לומדת בתיכון שונה, אבל כשסטייסי מגיעה להחלטה שנמאס לה מהיחס המזלזל והמשפיל של תלמידים מבית ספרה, אמה מחליטה להעביר אותה לבית הספר של אנה, בתקווה שהיא תזכה לאהדה זהה לשל אחותה. מה שאמה אינה יודעת, זה שאנה לא מתכוונת לתת לסטייסי להשתלב בקלות ולקחת את המעמד שהשיגה לעצמה. אבל סטייסי נחושה להרגיש פעם אחת בחייה שיש קצת צדק בעולם. תאריך התחלה: 11.4.2016 הכריכה המושלמת: shakedaley

כן אני ילדה יתומה הוא רצח את אחי הקטן בן השלוש יום לפני יומולדת ארבע שלי הוא רצח את הורי יום אחרי שנהפכתי להיות בת חמש לא הוא לא איש רגיל ראיתי אותו העיניים שלו אדומות כדם זה היה איש זאב מאז רצח הורי אני בבתי יתומים אבל את האמת? היער הוא הבית שלי כל החיים שלי גם כשהייתי בבתי היתומים הייתי ביער כמה שיותר בגיל עשר הצלחתי להשיג אקדח ומאותו היום אני מתאמנת בשביל מה? בשביל למצוא את הרוצח של הורי ושל אחי ולרצוח אותו רציתי רק נקמה לנקום את מות הורי ואחי ומאז התחלתי לא ריחמתי על אף איש זאב למדתי לזהות אותם ולמדתי לרצוח אותם הבטחתי לעצמי שהרוצח ישלם על מעשיו בחיו אבל אז פגשתי אותו

"אוקיי, ילד", אמרה הפקידה המשועממת בכניסה לבית הקולנוע, "מה השם שלך?" אני מביט בה. מה השם שלי? "אהמ.." אני מהמהם כי היא דוחקת בי למהר. "אני.. אהמ.." אני מסמיק במבוכה. כריס נחלצת לעזרתי, "קוראים לו ג׳ייסון." הפקידה מצמצמת את עיניה בחשדנות, "זה שם בדוי?" "לא, לא," נאנחת כריס, "זה באמת השם שלו. הוא פשוט.. לא חשוב. קוראים לו ג׳ייסון. ג׳ייסון פול." אני מחייך במבוכה לאות אישור. הפקידה מושכת כתפיים, "טוב. מה שתגידי." היא מחתימה את הכרטיס ומגישה לי. אני ממלמל תודה חפוזה וממהר אחרי כריס שכבר התקדמה אל האולם. ****** טומי מסתכל עלי ומגלגל עיניים, אני לא מגלגל בחזרה כי זה מאוד לא בריא וגם לא מנומס, אבל אני זורק אליו את המבט האדיש והשונא בני אדם שלי, אני מניח שזה יגרום לו לעזוב אותי לבינתיים. אליס מזדקפת ומסתכלת עלי,"ג'יי- אה, וויל, מתי התעוררת היום?" היא ממלמלת וטומי שוב מגלגל עיניים. "התעוררתי ב6:52 בבוקר", אני אומר קצרות וממשיך לפתור את הבחינה. "מה הבעיה שלך לומר פשוט שבע?" טומי שואל בהרמת גבה. "בשמונה דקות אפשר לעשות המון דברים, ואם אתה לא מבין את זה אתה מבזבז זמן רב מהחיים שלך" אני אומר עם הטון הכי מתנשא שלי; אם הוא לא יכל להבין את זה לבד, אין לי סיבה להיות נחמד אליו. אליס מגישה את הפנקייקס ואני מניח את הבחינה בצד וניגש לאכול. ****