היי! אני מעלה לכאן כל יום וואנשוט של פרסי ג'קסון וגיבורי האולימפוס תנו כוכבים ו... תהנו! מזהירה מראש: כתבתי את זה כשהייתי ממש קטנה, לפני שפתחתי וואטפד בכלל, ולא היה לי כוח לתקן אזזזז

אהבתם את הספר הראשון? אז הנה הספר השני, ההמשך ל-"גיבורי האולימפוס-מימס ועוד". מאגר שלם של תמונות, מימס, קומיקס, פאנארט וכל דבר שאני יכולה למצוא על פרסי ג'קסון וחבריו. אבל לא רק, יהיה גם מדי פעם גם מימס על משפחת קיין ומגנוס צ'ייס. דברים באנגלית יופיעו עם תרגום. מעדכנת כמעט כל יום.

מאגר שלם של תמונות, מימס, קומיקס וכל דבר שאני יכולה למצוא על פרסי ג'קסון ושאר גיבורי האולימפוס. דברים באנגלית יופיעו עם תרגום. מעדכנת כמעט כל יום.

**** "פרסי?". "אני.. את... את רוצה לטייל איתי רגע?" הוא מלמל לבסוף, סמוק כולו. היא הביטה בו, המומה לרגע ואז הנהנה. היא נכנסה לביתן שלה לרגעים ספורים שנדמו כנצח. היא חזרה והוא שילב יד בידה. הוא השתדל שלא לבהות בה, אבל בחושך של המחנה, שרק נצנוצי הכוכבים האירו אותה, אנבת' נראתה אפילו יותר יפה מהרגיל. אם זה אפשרי בכלל. שיערה הבלונדיני -בעל הקצוות האפורים מנשיאת השמיים- זהר בחושך ועיניה האפורות ברקו לעברו שהיא חייכה. "אז מה, מוח אצה? סתם רצית לטייל?" היא חייכה אליו חיוך רחב אפילו יותר. "אני..." הוא לא ידע מה להגיד, הוא כמעט טבע בעיניה הנוצצות, "רק..." הוא לא ידע איך להמשיך. הם המשיכו לצעוד לאורך המדשאה הגדולה ולעבר האגם. פרסי רצה להגיד לה את זה ליד האגם, סירות הקאנו והתצפית הכי טובה על הכוכבים. הוא הביט בה והרגיש צורך עז להסיט את קווצת השיער הבלונדינית שנפלה על עיניה, ולהרגיש את שיערה המשיי תחת אצבעותיו... הוא הושיט יד לכיסו ומישש אותו. אוי לא, אוי לא, לא, לא, לא! הוא כמעט צרח מתסכול, אין מצב שזה קורה לו! *** מתוך פרק 4 *** פאנפיק מחנה החצוים ✨ ~T~ *אזהרת ספוילר בפאנפיק זה!!! מי שלא גמר.ה את פרסי ג'קסון\גיבורי האולימפוס מינימום, אנא בצע.י אחורה-פנה ופרסה לפאנפיקים- חסרי- ספוילרים! אלא-אם-כן לא אכפת לכם :)*

•גמור• אז אתם הילדים של דמיות מסדרות/ספרים/סרטים. ואתם נופלים לעולם מיוחד כזה,אין שם אף אחד וכול זה. בהצלחה:)

* הושלם *יש המון אבל המון סיפורים על הארי ופרסי... ורובם על השנה החמישית... אני כותבת על ההמשך שנה אחרי הקרב על הוגוורטס, כמה תלמידים מהשכבות הגבוהות וגם הנמוכות פספסו המון לימודים. בין אם זה בגלל שהם בני מוגלגים ובין אם זה שהם ברחו... אז השנה הזאת מוזרה ממילא מי ישים לב לשני חצוים בגיל 17? טוב תכנסו ותראו

מה קורה כשמעריצה מושבעת ומכורה קשות לפרסי ג'קסון של הספרים מגלה שהם אמיתיים? הדמות הגיבורה בסיפור מבוססת עליי עצמי

כשהחיים מתהפכים היא יודעת, פייפר יודעת, מה קורה, והיא צריכה להשיב למסלול את החושך והאור.

הייזל יוצרת בטעות חור תולעת שמאפשר חזרה בזמן. השבעה ועוד חצויים, משתמשים בו בשביל לנסות להחזיר את ג'ייסון. אבל פרסי ואנבת', נפרדים מחבריהם באמצע הנפילה נופלים למקומות אחרים... נ.ב הפאנפיק מקורי שלי, אין להעתיק בשום פנים ואופן! קריאה מהנה!!⁦❤️⁩ אזהרות: *הפרקים הראשונים הם בעלי שגיאות כתיב, וכתיבה גרוע. *העלת פרקים *מאוד* איטית.

היי אנשים, זה אותו הפאנפיק של: "יש סיכוי שבדרך עקיפה אני לא לגמרי שונא אותך", (החלפתי שם כי נמאס לי שזה היה ארוך מדי.) ניקו די אנג'לו שונא כשאומרים לו מה לעשות והוא לא האדם הכי חיובי שקיים על פני האדמות. אז.. דוד ריק? בואו נשדך לו את בדיוק הבן אדם הזה! יש! -כמובן סולאנג'לו. -שימו לב אולי ספויילרים לעולמות פרסי ג'קסון⚠️ -יהיו דיבורים על הארי פוטר אז אולי גם היו ספויילרים לזה,⚠️ -מצב נפשי לפעמים ירוד⚠️ (אני אזהיר איזה ובתחילת כל פרק.) -מאוד לא מיועד לגזענים מכל סוג, בעיקר כי אני לא אוהב או מעריך אתכם בשום צורה. וטוב בהצלחה לי. אני מאוד משקיע בזה!! ולגבי זה אם למישהו יש הצעות לתיקונים אני אשמח לזה כי אני ממש אוהב לכתוב ואני מקווה להשתפר בזה. קיצר אוהב אותכם אנשים, תהנו 3>>