אתם בטח סתם ככה חושבים שזה עוד ספר של נערה מתבגרת שיש לה חיי דרמה דרמטים יותר מידי והיא בוכה כל שתי דקות אז זהו. שלא קוראים לי אוקיינוס ואני לא זוכרת בת כמה אני. אני רק יכולה לספר לכם שאני מכוערת, ממש מכוערת. בעדינות אני אגיד שאני נראת כמו גופה, אם לא יצא לכם לראות גופה אז אני אעזור לכם הגובה שלי הוא מטר חמישים, העור שלי מקומט שחור משחור, כמו של עורב. השיער שלי לבן וארוך ודק וחסר חיים, אין לי ריסים-או גבות ואני כחושה כמו הילדים באפריקה שאין להם אוכל. העיינים שלי חלולות והלובן בעיינים שלי שחור ואין לי אישונים או קשתיות. יש לי שפתיים דקות ושיניים לבנות וחדות כמו של כריש. אם הייתם נתקלים בי ברחוב הייתם בוודאי צורחים או בורחים, אבל אתם לא תראו אותי אף פעם במראה הזה למזלכם. אה-אני גם גרה באקיינוס. איפה שכל הדגים הזוהרים בחושך גרים. אם זה נשמע לכם מוזר אז כדי שאני אסביר לכם במובן מסויים-אני בת ים. בת אדם שמתה כשהשליכו אותה למים והטביעו אותה באוקיינוס השקט. ואני לא היחידה, יש כאן חוץ ממני עוד 100 אנשים ואנחנו אף פעם לא נפסיק לחיות. בתור מתים כמובן מוזר לכם שמכוערת כמוני היא בת ים? אז אני אגלה לכם. הספינות שהושטתם אז הקפטנים שהיו עליה ראו אותנו-בנות הים בטעות. כשאני ועוד כמה בנות ים עולות על פניי המים אנחנו נראות ט

אנריקה היא הבת של הפריאטורים הייזל לבסק ופרנק ז'אנג יש עליה אחריות גדולה, והשפלה גדולה בכך שהיא לא חצויה ואין לה שום כוחות ואז, יום אחד שתי המחנות נפגשים וקורה משהו אחריות כבדה נופלת על אנריקה ועל חבריה האם יצלחיו להציל את שתי המחנות? פאנפיק על פרסי ג'קסון

ליה היא דוגמנית שלא אוהבת איך שמתנהלים חייה אז היא בורחת מהחתונה של אחיה ו... מתה באומץ סאם הוולקירה שכבר בת 18 אוספת אותה לוולהלה ושם היא מתוודעת לבעיה שהיא צריכה לפתור פאנפיק למגנס צ'ייס!