הסיפור שלי זה בעצם הסיפור הראשון שלי. אני לא כותבת בשביל להרשים אף אחד, למרות שעדיין יהיה ממש נחמד לקבל ממכם תגובות ולייקים!!! את האמת שאני כותבת בשביל עצמי פשוט לפעמים באמצע הלילה במיטה שממש משעמם לי.. הסיפור הזה זה בעצם סיפורי 0ק0 לא סיפורים בהמשכים אלה כל פרק זה סיפור חדש כביכול.. לא ראיתי עוד שמישהו עשה את זה פה אבל אמרו לי שיש. מקווה שתאהבו❤️

לונה פרקר היא לא כמו כל אחת היא כבר בגיל 27 היא עורכת דין בין המצליחות בעולם ויש לה חברת מוסכים משלה היא תמיד אהבה מכוניות ויום אחד תבנה בעצמה מכונית שתיהיה שווה הון הוריה לא הסתירו ממנה שהיא מאומצת היא תמיד ידעה את זה היא ידעה למה מסרו אותה לאימוץ ובעקבות כך לא פתחה את תיק האימוץ שלה היא לא רצתה לדעת מי הם אלה שמסרו אותה לאימוץ כי אם להם לא היה אכפת ממנה אז למה שלה יהיה אכפת מהם עכשיו מה יקרה כאשר ההורים שלה ימצאו אותה? מה הסיבה האמיתית שבגללה נמסרה לאימוץ? מה הסוד שמסתירים ממנה? אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר כל חלק שהוא מן החומר שבסיפור זה שימוש מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מבכותבת כל הזכויות שמורות לי כל קורא סיפור זה לוקח על עצמו אחריות לקריאתו

״אני מצטער דאדי״ ״הסליחה שלך לא עוזרת״ ⚠️אזהרות⚠️ אונס חטיפה קטעים מיניים מפורטים

אי פעם חשבתם שנמאס לכם? שאתם רוצים לפרק הכל? שלא בא לכם לחיות? אז לי זה קרה החיים שלי אף פעם לא היו נורמאליים ואף פעם לא יהיו קשה לי כואב לי ואין לי שום דמות נשית בחיים להיעזר בה אני נופלת לשום מקום הספר הזה גם מיני אז אם לא טוב לכם יום טוב לכם כלבות שלי

רומן ארוטי הרבה תכניים מיניים שפה גסה אלימות מומלץ מעל גיל 14

ספר זה מלא בפנטזיות מיניות כל פרק פנטזיה אחרת 16+

-סיפור גמור- -תכנים בוגרים- גיל ההתבגרות אף פעם לא קל. לא מספיק שהנרי בן 17, והבן של הכומר, הוא גם לא מפסיק להיתקל בבחור חתיך אחד שמסובב לו את הראש לחלוטין. כל פעם שהם נפגשים הנרי רואה כוכבים. הוא מנסה להתנגד לרצונות שלו אבל הבחור הזה בהחלט משבש לו את הראש. רק שלא תמיד בחורים חתיכים הם מה שהם נראים, ולבחור של הנרי יש כמה סודות משלו... מלאכים שנפלו היא סדרה של סיפורים קצרים שמתחרשים בתקופת ימי הבינייים/התקופה הוויקטוראינית ומערבים מפלצות ורומנטיקה. הנרי הוא הסיפור החמישי בסדרה והוא מתרחש באנגליה הוויקטוריאנית.

כשפקחתי את עיניי כאב חד פילח את גופי. הכל כאב לי- הצלעות, הפנים, הידיים. האוזניים שלי רטטו בציפצוף מתמשך, מונוטוני. באיטיות מייסרת כל חושיי שבו לפעול והתחלתי להיזכר במה שקרה רגע לפני שהתעלפתי שאיבדתי את ההכרה. ריפרפתי בידיי במהירות על גופי, מוודאת שאני עדיין לבושה. למזלי הבגדים עדיין היו לגופי. נשמתי לרווחה. נגעתי בזהירות בלחיי שכאבה מאוד והנעתי את אצבעותיי בעדינות עליה כדי לוודא שלא נשברה. כאבי תופת פשטו בגופי בגלים. שמתי לב שאני מכוסה בשמיכה אך לא הבנתי היכן אני נמצאת. החדר בו הייתי לא היה מוכר. היכן אני, לעזאזל? נדרכתי כששמעתי קול מוכר פונה אליי. "אף אחד לא נגע בך, את בטוחה עכשיו."

הסיפור מלא סמאט שלא תגידו שלא אמרתי